רומן "אהבה"

המלצרית פנתה לדרכה דבר בבקשה לממש את הזמנתם מהר ככל שניתן. נועם המשיך להתבונן בגברת שלצדו וידו כיסתה את ידה ומבטם של שניהם היה מבט מיוחד, מבט מוזר וכולו מסתורין כשהנסתר רב מהגלוי ואווירה מיוחדת ואפילו מחשמלת שררה באותם רגעים בשולחן הפינתי שלצדו ישבו גברת וגבר צעירים ויפהפיים כמעט זרים אך לא! ההזמנה הגיעה לשולחנם במהירות שיא והמלצרית הניחה אותה לפניהם ואיחלה להם בתיאבון ומיד עזבה את הצעירים הנראים כמאוהבים, כך חשבה וחזרה למטבח למלא את הזמנות יתר האנשים וכנראה שהגשם החזק הביא לבית הקפה אנשים רבים שחיפשו מחסה ומשהו חם. שלי פנה נועם לגברת, שלי השם שלך כל כך מדהים כל כך מתלבש על גופך התמיר והחטוב ושלי כמובן הסמיקה עד לשד אוזניה וזה הלם אותה וחיזק את יופייה ובכן שלי פנה שוב נועם אליה האם יש לך חבר ?

פניה של שלי הרצינו וענתה לשאלתו ואמרה: נועם אני לאחר מערכת יחסים סבוכה וכואבת עם מפקד בכיר בצבא שלדאבון ליבנו האיש נשוי ואב לשני ילדים ואני מרוצה ושמחה כי המערכת הזו נסתיימה וטוב שכך!! נועם להיות בת זוג של איש נשוי ואב לילדים זה הדבר הכי מעציב לשני הצדדים ועדיף מלכתחילה לברוח מקשר כזה כמו מפני אש. וכעת תורך נועם האם יש לך חברה ? וחיוך מתוק עטה את שפתיה המלאות והעסיסיות ?

נועם הוריד את ראשו ובקול שקט וחרישי ענה לשאלתה: שלי לא אין לי חברה אך יש לי רעייה וזוג תאומות בנות חצי שנה. שלי חשה פיק בירכיים , צמרמורת בכל גופה וחיוכה המתוק נמחק והפך לצער ענק כאילו סכין פילחה את צווארה. היא לא הצליחה לשלוט בעצמה ודמעות חמות כאגלי טל זלגו על לחייה הסמוקות והעצובות. אדם נשוי ואב לתאומות ??? !!!! כיצד זה קורה לה ממערכת יחסים קשה ואכזרית להיקלע שוב לאותה סיטואציה .שלי אני מפציר בך אנא אל תבכי . אני בוכה ולבי כבד וכואב מאחר ואני מתכוונת מיד לעזוב את המקום . חלפו דקות בודדות רוויות עצב, כאב ונועם קם ממקומו וקירב את כיסאו ממש לידה וביד מלטפת וביד אוהבת החל למחות את דמעותיה וידו השנייה מחבקת בעדנה את גופה ומנסה להרגיעה ולהפסיק את בכייה ואז נישק את עיניה שצבען כמו צבעו של השמיים כחול ועמוק וכך המשיך והביט לעברה מנגב ומנשק ושומע את עצמו לוחש לה משפט בזו הלשון : מאוחר מדי שלי מתוקה שלי !!! אין לנו דרך חזרה והכאב אף התעצם כי היא גם הבינה "שאין דרך חזרה" – זה גורלה. אין מצב שתוכל לקום וללכת – אין מצב "כפי שהוא אמר לה "אין דרך חזרה."