דמעות דם פרק 4

אני מוצאת את עצמי שוב בתוך חלום מטורף. אני רואה את מייסון עם בלאק ותום משוטטים ביער. ובצד השני אני רואה זאב עם עיניים צהובות זוהרות ופרווה שחורה. שוב הוא? אני חושבת לעצמי. אני רואה שהזאב מבחין בבנים ומתחיל להיתקרב. "רוצו!" אני צועקת. הזאב לפתע נעלם. אבל הבנים עדין עמדו. הלכתי אליהם. "אתם חירשים?" אני פונה אליהם. הם לא שומעים אותי. "מה זה שם?" בלאק הלך לכיוון שעמדתי שם לפני שהיתקרבתי אליהם. "מייסון אתה חייב ליראות את זה!" התחלתי לרוץ אחרי תום ומייסון. ראיתי שאיפה שעמדתי היתה גופתי. היתי מכוסה בדם, עורי היה לבן כחול ולא נשמתי. הם לא רואים אותי ולא שומעים כי אני סתם רוח! ואז אני מיתעוררת כמו תמיד.
אני מגיעה לבית ספר.
"היי ילדה חדשה" מישהיא צועקת אלי. אני מיסתובבת אליה.
"יופי לא ידעתי שיש לי שם חיבה" היא נותנת לי דף של הזמנה.
"את באה נכון?"
"כולם מוזמנים?"
"כמובן משמזכיר לי תעבירי את זה לאלכס בלאק מייסון ותום" היא הביאה לי עוד 4 הזמנות.
"אין בעיה אה…" אני מחכה שהיא תגיד לי את שמה.
"מריה אנחנו לומדות ביחד צרפתית" מריה מריה אני מנסה להיזכר.
"טוב אני אלך העביר להם"אולי מייסון צדק אני צריכה להירגע ואני אכיר כבר מישהו.
"היי" חייכתי למייסון.
"היי" הוא ניסה ליראות מה אני מחזיקה מאחורי הגב.
"אתה מכיר את מריה משעור צרפתית?"
"לא כי בצרפתית אנחנו לא באותה כיתה" הוא חייך.
"אוף קיצר היא הזמינה אותך ואת חברינו למין מסיבה" אני נותנת לו את הדף.
"עד כמה את קוראת טוב?" הוא היסתכל עלי.
"ניראה לי מאוד טוב" הרגשתי מבוכה.
"המסיבה מיתקיימת בכניסה ליער" לא קראתי את זה! היתחלתי לחפש את המילים בכניסה ליער.
"תהיה שם כול השיכבה אני בטוחה שאתם לא תיפגעו" נאנחתי.
"טוב אני אחשוב על זה" הוא חייך אלי חצי חיוך.
בבית ספר הלך טוב הלכתי הביתה והיתכוננתי למסיבה.
שמעתי דפיקה בדלת.
"מייסון?" פתחתי את הדלת.
"אם לא אני אז מי?" הוא חייך.
"אז איפה אלכס ותום ובלאק?"
"מחכים במכונית אז אם את רוצה להיצטרף אלינו אז תיזדרזי" הוא ראה שאני עדיין בחלוק ושיצאתי רק עכשיו מהמיקלחת.
"זה יקח 10 דקות" אני רצתי מהר לחדר שלי היתלבשתי.
"אמרתי 10 דקות" חייכתי.
אחרי שעתיים של מסיבה שמתי לב שמייסון נעלם.
"איפה מייסון?" שאלתי מריה.
"מייסון ראיתי אותו ניכנס ליער" יופי! רצתי לתוך היער.
"מייסון! איפה אתה?! אתה בסדר?" איי נפלתי ביגלל הבול העץ הזה.
"אני מרימה את מבטי ורואה זאב בגודל שלי. נוהם. בידיוק כמו שתיאר מייסון עם פרווה שחורה ועיניים צהובות זוהרות. זה בטח עוד אחד מהחלומות שלי או שלא. הוא מביט בי במבט מלא שינאה. אני מפחדת לזוז כי כול תזוזה יכולה להיות טעות. אני רואה עוד זאב רץ מהצד שלי ונוהם ותוקף את הזאב השחור. פרוותו של הזאב שזינק על הזאב השחור בצבע אפור ולבן. הזאב השחור היתחיל לסגת ולרוץ. הזאב האפור לבן היסתכל עלי. עיניו היו תכלת זוהרות והם היו חכמות מידי בישביל עיניו של זאב אבל גם לזאב השחור היה מבט מתוחכם כמו של בנאדם.
הזאב בעל העיניים הכחולות היתחיל לרוץ גם אבל הספקתי ליראות את רגלו פגוע. מהר היתרוממתי והתחלתי לרוץ בחזרה.
"ואי מה קרה לוסי?" טפס אותי בלאק לפני שהצלחתי ליפול שוב.
"זאבים!" הצלחתי להגיד.
"מה?" תום ואלכס היתקרבו אלינו.
"זאבים שנים אחד שחור עם עיניים צהובות והשני אפור ולבן עם עיניים כחולות. השני תקף את השחור. אפשר להגיד שהשני הציל אותי מזה שיכולתי להפוך לטרף קל לזאב השחור"מייסון התחיל לרוץ לכיוונינו.
"מה קרה?!" שמתי לב שרגלו עטופה במין בד שהוכתם טיפה בדם.
"היא ראתה זאבים" תום אמר את זה כיאלו זה נורמלי.
"אני בסדר אני פשוט ניבהלתי אני לא רואה כל יום זאב תוקף זאב כדי להציל אותי" נאנחתי.
"אני צריכה ללכת לנוח" מייסון הינהן.
"אני יודע את הדרך ברגל אני אלווה אותך" הלכתי עם מייסון ופשוט לא הצלחתי לישמור בבטן ושאלתי.
"מה זה על הרגל שלך?"
"זה סתם נישרטתי אפשהו לא צריך לידאוג" יכולתי להישבע שלזאב היו עיניים בצבע כמו הצבע עיניים של מייסון ושניהם פגועים ברגל ובאותה רגל.
"ההזאב השחור נשך את הזאב שהציל אותי באותה הרגל כמו שלך" זה יותר מצרוף מיקרים אבל זה ביכלל אפשרי?!
"באמת?" הוא לא ניראה כול כך מופתע.
"כן והיה לו אותו צבע עיניים כמו אצלך מוזר לא?"
"כן מוזר טוב הגענו" הוא מיתחמק.
"אוקי ניתראה מחר" זה אפשרי? שיש קשר לזאב האפור ולבן ולמייסון?
"ניתראה" עליתי לחדר שלי.
"מייסון איש זאב?…" לחשתי לעצמי.