ליל ירח מלא 2 – פרק 5

עזבתי את הגופה של אדם הזאב , ופניתי אל הילדים הקטנים . הם רעדו , מכינים את עצמם לשינוי צורה נוסף . נורא , כ"כ נורא .
" עצוב לי עליכם ילדים . אבל אני לא יכולה לסחוב איתי מטען נוסף ." אמרתי והכנתי את עצמי לנטישה . התכוננתי לנטוש אותם . את הילדים הקטנים האלו , כל כך יפים , ופראיים ..
" לא .." התחנן אחד הילדים , " אני לא רוצה שתלכי , ג'סי ." קרא בשמי . הוא נשא את עיניו התכולות אל פני ולא הסיר את מבטו . רגשות גאו בי – אני לא יכולה להחזיק ילדים בביתי , ובטח שלא ילדים אנשי-זאב . אני לא יכולה להרשות לעצמי .
הקטנטנים הביטו בי . חלקם התחילו לילל ביגון , משתנים לאט לאט . לא רציתי שילכו , רציתי להחזיק אותם קרוב אלי ולא לעזוב , " את שמותיכם , בבקשה ." ביקשתי , אני לא יכולה להמשיך לקרוא להם בשמות של צבעים .
" אני טיצ' ." אמר הילדון עם שיערו השחור הפרוע ועיניו הכחולות . חיוך קטן הושתל על פניו .
" אני אמבר !" צווחה באושר הילדונת הבלונדינית , עייניה התכולות נוצצות .
" אני סוק , אחיה של אמבר .." גימגם הילד , הוא דמה לאמבר כמו שתי טיפות מים , דבר שהעלה בפני חיוך קטן , " אנחנו תאומים ." סיים את דבריו סוק .
" אני ג'יימס ." הצביע הנער היחידי , הוא היה נראה בן גילי , לא האמיתי כמובן . הוא היה מיוחד , עיניו הזהובות השפיעו על מראו . הוא נראה עצוב כ"כ .
" אני קטוב ." מלמל הילד בעל העיינים האפורות והשיער החום . חמוד קטן .
" בסדר , תקשיבו . אני לוקחת אותכם תחת חסותי , לא יותר מזה ." אמרתי להם , " אני צריכה שתיכנסו לחדר הזה שם , " הצבעתי על החדר בו קייל נמצא , נחנק לבטח . " תוציאו משם את הערפד והנער .מהר ." פקדתי . הם השתנו לזאבים במהירות , מסכנים . אמבר צרחה ביאוש ורצה אחרי השער . מתאמצת לא ליפול .
היא נקבה , יותר חלשה פיזית , יותר חזקה נפשית .
חיכיתי , שמעתי את האנקות של השניים . אני צריכה לדעת מה לעשות עם הילדים בתיכון , אני חייבת למחוק את זיכרונם . זה יהיה קשה , מאוד . שילבתי את ידי אחת בשניה וצפיתי בקייל נאנק ונשנק ,
" קיילי !" צווחתי והקמתי אותו על רגליו , " למה נשארת שם כ"כ הרבה זמן , אדיוט ?"
ניסיתי להתעלם מבן האנוש , שהביט בי מבולבל כהוגן . אמבר מתלטפת תחת ידו .
הסתתי את מבטי הצידה ופגשתי בג'יימס . הוא היה זאב גדול . לבן , דבר שלא תאם בכלל את צבע שיערו . עייניו הזהובות התמקדו בעיני ולא עזבו . נשארו שם .
" מממ ?" הימהמתי , רציתי לדעת מה הוא רוצה . ג'יימס רק השאיר באותו מקום את עייניו ולא הניד עפעף .
" מי מסוגל שירכבו עליו ? אנחנו צריכים לעוף מפה ." שאלתי את הקטנטנים .
ג'יימס דחף את אפו בי , כאילו מנסה לומר : אני .
טיצ' חייך , " אני וג'יימס ! על בטוח !" צווח באושר והעמיס את קייל על גבו הרך . קייל רכן על גבו והצמיד את רגליו אל בטנו של טיצ' .
" אני יכול גם . תעלה כבר. " אמר קטוב בעצבנות , הוא היה להוט להסתלק מהמקום .
" טוב , ילד ?!" שאלתי את הנער האנושי , " רכבת פעם על אדם זאב ?" צחקתי , הא הביט בי בזעזוע . צעדתי לכיוונו וחשפתי את ניבי, " צ'ופ צ'ופ .. " זירזתי אותו . הוא המשיך להביט בי וטיפס בשקט על הזאב .
" מי לוקח אותי ?" שאלתי , כ"כ לא רציתי שג'יימס .
" רר .." נהם ג'יימס והעלה אותי על גבו . אוי נו .