הדרך אל מותי (סיפור על 1D)

סיימתי לדבר ירדתי נגמרה ההלויה נישקתי את קברם של אמא אבא אור ובן ״אני יתגעגע אליכם״ לחשתי בבכי.
הגעתי הביתה כל מישפחתי היתה איתי ניסתה לעודד אותי לא הייתי מוכנה לדבר עם אף אחד לא היו לי את היכולות האלה הייתי עייפה מהבכי והעצב עליתי לחדרי הייתי צריכה לארוז את חפציי כל התמונות הבגדים נעליים דיסקים וכו׳ ב-12:00 בלילה סיימתי לארוז הכל והלכתי לישכב במיטה עברה רבע שעה ולא נרדמתי עברה חצי שעה ולא נירדמתי עברה שעה ועדיין לא נירדמתי החלטתי ללכת לנשום אוויר יצאתי החוצה והלכתי לאיפה שתמיד אני והחברים שלי נפגשים זה היה מקום שתמיד מרגיע אותי מרחוק ראיתי את מוטי יושב לבד הוא כנרה שמעה את צעדיי וסימן לי לבוא התקדמתי לעברו הוא קם ולפני שהספקתי לדבר הוא אמר ״אני מצטער שלא הייתי תאמיני לי בכיתי הרבה״ מוטי היה החבר הכי טוב שלי והוא אהב את הוריי ואת אחיי ישר התחלתי לבכות מוטי חיבק אותי ולחש ״אני תמיד איתך בכל זמן שתיצטרכי אני כאן״ ״אבל אני לא כאן״ ״מה זאת אומרת?״ מוטי שאל והסתכל עליי עם פרצוף מבולבל ״זוכר את בן דוד שלי ליאם מהלהקה הזאת וואן אינפקשיין ניראה לי אז אני צריכה לעבור לגור שם לכל הזמן כמובן שאני יבוא כל שנה להזכרה אבל אני לא חושבת שאני יוכל יותר מזה״ ״אבל לא אל תלכי את חשובה לי אבל את תשמרי על קשר נכון?״ ״בטח סקייפ טלפון הכל״ ״מתי הטיסה שלך?״ ״מחר ב7:30 בבוקר״ ״אז לכי לישון ואני בא איתך מחר לשדה תאופה ויגיד לכולם לבוא״ ״תודה מוטי לילה טוב״ אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי.
קמתי ב-5:00 כדי להתארגן התארגנתי שמתי סוודר ורוד עם שורט לבן ומגפיים לבנות ב-6:00 יצאנו לשדה תאופה כשהגענו ראיתי את כל החברים שלי עם עוגות ושלטים נפרדתי מכל אחד ואמרתי להם שאני יתגעגע ממש נפרדתי ממשפחתי ועליתי לטיסה שמתי שירים של קודי סימפסון ונירדמתי כשהגעתי ללונדון היה חשוך השעה היתה 22:30 בלילה וליאם כמובן לא טרח לבוא הוא רק השאיר לי מונית המונית לקחה אותי לבית הגעתי דפקתי על הדלת וליאם פתח לי ״שיר?״ ״כן״ ״תיכנסי מה שלומך?״ ״כאילו שזה באמת מעניין אותך״ ״בטח שזה מעניין אותי״ ״אם זה הייה מעניין אותך היית מתקשר כל השנים האלה אתה רוצה להגיד לי ש4 שנים לא היה לך דקה לטלפן למשפחה שלך?״ ״אני יודע ואני מצטער הייתי עסוק עם הלהקה״ ״הבנתי אז הלהקה שלך יותר חשובה מדודה שלך שנתנה לך את כל החיים מהבני דודים הקטנים שלך שאחד מהם בכלל לא מכיר אותך אפילו עברית כבר ששכת אתה יודע בכלל איך הם נהרגו?״ ״אמ התנגשו בעמוד?״ ״יפה לך ליאם אפילו את אתה לא יודע״ ״מה קורה כאן?ומי זאת ליאם?״ המתולתל שאל ״איפה החדר שלי״ ״תעלי במדרגות החדר הפינתי ״לקחתי את המזוודות ועליתי לחדרי נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות ואז מישהו נכנס לחדר ״שיר נכון?אני זאין״