מייק וזווסקי
אני עובד על מונולוגים בשביל החוג דמה שאני נמצא בו.
וזה אחד מהם בינתיים.

ויקטור, החלוץ מהעתיד – מונולוג

מייק וזווסקי 13/11/2012 883 צפיות 6 תגובות
אני עובד על מונולוגים בשביל החוג דמה שאני נמצא בו.
וזה אחד מהם בינתיים.

כן, אדוני, אנחנו נפגשים שוב. אתה בטוח לא זוכר אותי. בטוח אחרי מה שעשית בשבילי.
אתה אפילו גם לא יודע מה עשית בשבילי. אתם, בני האנוש… אני הולך להודות לך בכך שאתה תראה אותי, ותשמע את מה שעשית בשבילי. אבל תקשיב טוב, כי אלו יהיו המילים האחרונות שתשמע בחייך.
זה היה יום רגיל בעיר זאון, הייתי עוד נער, ועסקתי באותו דבר כול הזמן, הדבר הזה עניין אותי, אוטומציה מכאנית. אני רציתי שיפור, אז הלכתי לאקדמיה לטכנולוגיה של זאנוס.
שגשגתי יותר מתמיד, אפילו המצאתי צבא משלי, צבא של רובוטים שתכנתי בעצמי.
מטרתי באותה תקופה היה לשפר את ההמצאה הזאת ולהעלות אותה לראש כל ההמצאות.
אבל יום אחד. היום שאני מודה לו יותר מכול. ניצלת אותי לרעה. ניצלת אותי וגנבת את התוכניות שלי בשביל להחיות את הלוחם אורגוט מעיר האופל, נוקסוס. הרגשתי מנוצל, מבויש, ומדוכא. שכנתי בדיכאון במשך שנים, רק מוות עלה בראשי. אני מודה לניצול הזה, ולדיכאון שנמשך שנים על גבי שנים. פרשתי מהאקדמיה, והתחלתי לעבוד על המצאה חדשה, סוד. אני יצרתי לעצמי מעבדה מוסתרת שאף אחד לא יוכל לגנוב ממני עוד המצאות.
שם במעבדה, אני עבדתי על הסוד. סוד שישנה את החיים שלי לתמיד. עבדתי במשך שנים, ללא הפסקה. חייתי בבידוד במעבדה במשך כול השנים הללו. אבל הכול השתנה עד שהמצאתי חלק מהסוד. התקמאטורגי. יד מכאנית בעלת כוח שליטה משלה, שעזרה לי בהמשך. עלה בראשי המשפט, ביד אחת התקמאטורגי הוא כלי, ובידו של האחר הוא שחרור. עבדתי במשך שנים נוספות ללא הפסקה. לא ראיתי אור יום כבר שנים. כול פריט קטן יכול היה לשנות את הכול בהמצאת הסוד שלי. אם הייתה ולו טעות קטנה, כול ההמצאה יכלה להרס.
גמרתי. אחרי עבודה של שנים גמרתי. יצאתי מהמעבדה. והשתניתי. אני כבר לא ויקטור. אני ויקטור, החלוץ מהעתיד. כיניתי את ההמצאה שלי "האבולוציה המפוארת". החלפתי את חלקי גופי במכונות מתכת קרים. והתקמאטורגי עמד תמיד לצידי. לא רק שמבנה גופי השתנה, אני גם שיניתי את האישיות שלי. אני חיסלתי את כול הרגשות האנושיות שחייו בתוכי.
אני לא אהיה מדוכא יותר, או מודאג או אפילו עצבני. אני כבר מכונה. רגשות הם לאנשים חלשים. ואני לא אחד מהם. לא יותר. בזמן המלחמה אני חיסלתי עוד ועוד רגשות אנושיים שנשארו בתוכי.
ולמזלי אני חיסלתי גם את רגש הרחמנות שלפני לא מעט זמן.
ואתה, פרופסור סטאנוויק פידדלי, אתה עשית לי את הטובה הכי גדולה, שהפכת אותי להיות הדבר הזה. בזכותך אני הלכתי למלחמה בשדות הצדק, וגם ניצחתי בה. אני הלוחם הכי חזק שיש בעולם הזה. והכול בזכותך.
ותקשיב טוב, אלה שלוש המילים האחרונות שתשמע בחיים שלך.
ויקטור, החלוץ מהעתיד.


תגובות (6)

אוו מגניב!
ותגיד.. ברוני זה בן שאוהב פונים?
כי אם כן, אתה לא צריך להתבייש, עובדה שגם אני אוהבת פונים,
ועוד מהסדרה My Little Pony Friendship is Magic (כתבתי נכון?)
אזאז זאת שבתמונה שלך זו פינקי פאי, נכון?

14/11/2012 06:40

אוווווו:)
תמשיכי אם הדמות הזאת:!!!!

14/11/2012 08:44

אושרת, הוא בן.

14/11/2012 09:16

אני בטוחה שאתה אחד התלמידים הטובים בחוג לדרמה ואולי בע"ה תהיה שחקן מהולל ואז אזכיר לך את אתר "סיפורים" ☺☺☺☺☺ אהבתי מאד מאד את הסיפור תמשיך בבקשה♥

14/11/2012 09:46

וואו, תודה לכולכם ^^ אני מאוד מעריך את זה!
וכן, אני בן, ואני אוהב פונים XD וזה אומר שאני Brony …!
אני גם חושב לשים עוד מונולוגים…

14/11/2012 14:12

בואנה אחי! יצא ממש טוב!
תמשיך!

14/11/2012 15:02
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך