אבודה לנצח פרק 7

התחננתי אליהם שלא יסגירו אותי אמרתי שאב המשפחה האומנה שלי שוטר וכנראה הוא זה שפרסם את המודעות האלו אמרתי להם שהם מכירים אותי שאני בחורה טובה ואין סיכוי שהייתי עושה איזשהו מעשה אסור או עוברת על איזשהו חוק. והם האמינו אנשים כאלה טובים ותמימים. ביקשתי שיורידו אותי ליד אחד מבתי הכנסת באזור שם כבר אסתדר הודיתי להם מאד על הכול נישקתי אותם ירדתי מהרכב ונפרדנו.

לדודי יש סופר גדול בלוס אנג'לס הגעתי אליו כמה דקות אחרי שעת הסגירה כשהגעתי דודי כמעט ולא זיהה אותי הוא אמר שכולם דואגים לשלומי והוא אישית כבר היה בטוח שאני לא בחיים, נסענו לביתו וסוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי אותם ראיתי את המשפחה היקרה שלי כולם חיבקו אותי צעקו ובכו מהתרגשות אמי לא יכלה לדבר אחותי הייתה היסטרית, התחבקנו ואני לא יכולתי ולא רציתי לעזוב. לפתע נשמעו דפיקות גסות בדלת דודי פתח, בדלת היו שני שוטרים, מסתבר שאחד השכנים ראה אותי והזעיק את המשטרה לא התנגדתי היה לי ברור שהם יגיעו אלי אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר הם לא הסכימו לחכות, הסתכלתי בפעם האחרונה על המשפחה שלי, ואז הם אזקו אותי ולקחו אותי אתים. התחלנו בנסיעה ורק אז בפעם הראשונה אחרי כל התקופה הזאת בכיתי והשוטרים הם אפילו לא הסתכלו עלי ספק אם הם ידעו מה עבר עלי בזמן האחרון.

לפתע ראיתי מכונית מתקרבת מולנו במהירות נגד כיוון התנועה ואז היא התנגשה בנו התנגשות חזיתית ראיתי את אחד השוטרים מדמם, הייתי בהלם לא יכולתי לזוז ותוך מספר שניות תפסו אותי שני בריונים וסחבו אותי לתוך טנדר גדול, הכול הסתחרר סביבי וראיתי שחור בעיניים בתוך תוכי ידעתי שזהו אני כבר מתה…