פחד אלוהים

פחד אלוהים
יש נקישות בדלת. חושך בחוץ. הוא נמצא בחדרו, שומע מוזיקה בפול ווליום. רוקד בחדר בפראות. הוא יודע בליבו שבאים לקחת אותו. כבר חודש הוא רק רוקד ושומע מוזיקה. הוא חייב להמשיך לרקוד כדי לתת אנרגיה לזרם, למהפיכה. ככל שיהיו יותר רקדנים בעולם, הזרם יתחזק. הוא כותב בקדחתנות, איומים על הוריו וכל סוגי הסמים שלקח עד היום. הוא שומע את הדלת נפתחת. אין דיבורים, הכל שקט. הכל מתוכנן וברור. הוא צריך להיות בבית משוגעים. החופש הוא בגדר מותרות במצבו. הוריו, שבקושי דיברו איתו בחודש האחרון, אבל היו עליהם מבטים חמורי סבר של דאגה. תיכננו הכל עד לפרט האחרון. הוא הולך לכלא. הוא לא הרג, לא אנס ולא גנב. הוא חף מכל פשע אבל הוא הולך לכלא. לחדר נכנסים שני גברים מגודלים, רוסים. בידו של האחד מהם שוקר חשמלי. הרוסי מדליק ומכבה אותו לסירוגין כדי להפחיד אותו. הוא מתחיל להתווכח, הוא משוכנע בצדקתו. איך בארץ דמוקרטית קיים מצב שבאים ולוקחים אדם מביתו מבלי שעשה שום פשע. הוא לא מצליח לתפוס את מצבו. הרוסים מגחכים ביניהם, תופסים אותו בכוח ומכניסים אותו למכונית. בזמן הנסיעה הוא מרגיש כאסיר פוליטי, כאחד ממנהיגי המרד. בבית החולים הוא מסרב בתוקף לקחת את כדורי ההרגעה החלשים שנותנים לו. הוא חושב שרוצים לסמם אותו בעזרת התרופות. אחרי ויכוחים רבים, תופסים אותו האחים. אחד חונק אותו. הרגשת חניקה שירגיש בגרונו ימים רבים אחרי. הוא מתעורר בבוקר קשור למיטתו במחלקה הסגורה ואז הוא יודע שזוהי נקודת השפל הנמוכה והחשוכה ביותר בחייו. הוא רואה חולה אחר במיטה לידו ושואל, גם אתה קשור?