בלי מילים

עזוב מילים,הן יותר מידי פשוטות לבן אדם מורכב כמוך.
רק הבט בי בשקט,ואני ארגיש הכל.
אני ארגיש איך עינייך הכחולות מגלות את כאבי,
את אהבתי,ואת הסלידה שלי כלפי החיים.
אני ארגיש שאתה יודע על השריטות,החיוכים,
הפחדים,השמחות,האהבה.
עזוב,מילים יותר מידי מורכבות לבן אדם פשוט כמוני.
אני רק אביט בך,ואתה תרגיש הכל.
אתה תרגיש,שאני יודעת שאתה מרוקן.
אתה גוף שמהלך על סוללות של הטענה ש'אתה חי'.
אתה תרגיש,איך עיניי החומות יודעות שלנפשך אין מנוח,
אתה מתרוצץ בין להציל אותי,ולבין לשכנע את עצמך שאתה אוהב אותי.
רגשות אשם לא יעזרו לאף אחד מאיתנו.
אנחנו שונים,כולם אמרו,ואתה הקשבת.
אנחנו שונים כמו שמן ומים,אנחנו יכולים להיות צמודים אחד לשני,
אבל אף פעם לא להתחבר.
אני ירח,ואתה השמש.
אתה זורח,אני נעלמת וחוזרת רק כנשמתך מחפשת אפלה.
הזמן מהווה תחושות של כמה רגעי עונג,
שיחליפו אותם יסורים ברגע שתיתן לי להמשיך.
לאן יש להמשיך,אנחנו לא חיים,אנחנו לא מתים,אנחנו רק כלי המכיל את הכל ומתפוצץ ברגע לא ידוע.
רק הבט בי בשקט,
אני לא יודעת כלום אם לא תדבר.
בנתיים אנחנו יכולים להמשיך…