שינוי-פרק 2

קודם כל,
לפני שאני מתחילה את הסיפור אני רוצה להקדיש אותו לבקי ולמיכל266.
מקווה שתאהבו את הפרק :)

ניגשתי אל הדלת ו…
היא הייתה נעולה.
ניסיתי לפתוח אותה שוב ושוב אבל היא לא נפתחה.
הבטתי בתסכול בדלת העץ החומה,מנסה לפענח את התעלומה.
הסתכלתי לעבר חור המפתח,וראיתי שחור המפתח היה קטן וצר,סימן שגם המפתח צריך להיות קטן וצר.
"אולי אפשר להשתמש בסיכת סבתא",חשבתי.
רצתי במהירות לעבר הסלון,שהיה מלא בארגזים גדולים ומגושמים שהרגע הונחו,וחיפשתי בינהים את הארגז שהיה כתוב עליו בטוש שחור ועבה "החפצים של שלי".
השם שלי הוא שלי.יש לי שיער חום חלק וארוך,שקצותיו בהירים,עיניי חומות עם רמיזה קטנה לזהוב,שפתיי אדומות כדובדבן ואני בגובה "סביר" לגילי.ככה לפחות אמא אומרת.
עברתי בין ארגז לארגז ביסודיות, ולאחר בדיקה של ארבעה ארגזים בערך מצאתי את הארגז שלי.
התחלתי לפתוח את הארגז במהירות,קורעת שכבות של קרטון.
קרעתי את שכבת הקרטון האחרונה,והבטתי בחפציי.
חיטטתי עמוק בארגז,ולאחר זמן מה הרגשתי שידי מחזיקה בקופסת עץ.
הרמתי את ידי בעודי תופסת בקופסא,וכשיצאה ידי מהארגז הנחתי את קופסת העץ על חתיכת קרטון קרוע שקרעתי כאשר פתחתי את הארגז.
פתחתי את הקופסא והוצאתי ממנה סיכת סבתא אחת והלכתי לכיוון המטבח,משאירה אחריי את שאריות הקרטון הקרוע ואת קופסת העץ מונחות על הרצפה.
התקדמתי לכיוון הדלת וכשהגעתי אליה,נעצרתי והכנסתי את הסיכה דרך חור המנעול הצר.
סובבתי את הסיכה סיבוב אחד,אך הדלת לא נפתחה.
הוצאתי את הסיכה מחור המנעול והכנסתי אותה פעם נוספת.
הפעם, סובבתי את הסיכה שני סיבובים רצופים.
הבטתי בסיכה, והיא נבלעה אל הצד השני של הדלת דרך חור המפתח.
באותו רגע התחלתי לפחד, אך באותו זמן סקרנותי התגברה עוד יותר.
הבטתי דרך חור המנעול והדבר היחיד שהיה אפשר לראות היה חושך.
עליתי בתסכול במדרגות הישרות מדי, שתסכלו אותי עוד יותר.
כשהגעתי לקומה השנייה,הלכתי לאורך החלל הריק, עד שהגעתי למרפסת.
סובבתי את המפתח שהיה חלק מצרור מפתחות,ופתחתי את דלת המרפסת השקופה.
הבטתי על פועלי הגינה בתסכול, בעודם מסדרים ערמות של אדמה לשכבה אחת של אדמה.
רק מחשבה אחת עברה במוחי- איפה יש מפתח?
לאחר כמה דקות של חשיבה לשווא,החלטתי לצאת מהמרפסת.
הלכתי לכיוון הדלת,פתחתי אותה,נכנסתי אל תוך הבית, סגרתי אחריי את הדלת ונעלתי אותה, ואז נפל לי האסימון-בדלת המרפסת יש מפתח!איך לא ראיתי את זה!
הוצאתי את המפתח מחור המנעול וש מתי אותו בכיס מכנסיי.
רצתי לעבר המדרגות ושמעתי צעקה:"שלי, מה זה אמור להיות?בואי לכאן ותסדרי את הבאלגן הזה מיד".
זו הייתה הצעקה של אמא.
מיד הבנתי שהיא מתכוונת לשאריות הקרטון שהשארתי על הרצפה.
המשכתי לרדת במדרגות הישרות, וכשסיימתי רצתי במהירות לנקות את שאריות הקרטון הקרוע שהשארתי על הרצפה.
ניקיתי אותן במהירות וביסודיות,ולאחר שסיימתי רצתי לעבר המטבח,המשכתי לללכת במהירות לעבר דלת העץ החומה שבסוף המטבח, הוצאתי את המפתח מכיסי, ו…