פרק ב'

מגדלן ואני התעוררנו בשעה די מוקדמת,השמיים היו עדיין קצת אפורים.
"בוקר טוב,סימון." אמרה מגדלן.
"בוקר טוב גם לך." אמרתי.
קמתי,יום חדש עמד בפתח.מגדלן עדיין שכבה לה במיטה,עדיין תשושה מעט מאתמול.
"מגדלן,על לנו להתמהמה,עלייך לקום,היום רק התחיל והמלאכה מרובה." אמרתי,קצת בחוסר סבלנות.
"בסדר,בסדר,יקירי.אני כבר קמה." אמרה מגדלן,בעייפות רבה.בקושי רב קמה מן המיטה.
מגדלן שמה את המטפחת על ראשה,ואני הלכתי להעיר את הילדים(ביתנו הוא בעל חדר אחד).
הערתי את פטר ראשון,הוא התבונן בי במבט נרגן,אך בתור הילד הבוגר הוא כבר רגיל להתעורר מוקדם,הוא מברך אותי בבוקר טוב,גם אני מברך אותו בברכת בוקר טוב.
אחר-כך אני הולך לכיוונם של דניאל וניקולא,ניקולא הוא בן שלוש ודניאל בן כמה חודשים,הוא היה כה קטן וחלש בזמן הלידה,חששנו שהוא ימות,אך לא כך היה.
היו לנו עוד שלושה ילדים,אך הם לא זכו להגיע לבגרות.
אני מעיר גם את דניאל וניקולא,הם מתעוררים בבכי גדול,ואני קורא למגדלן בכדי שתרגיע את הילדים ותניק את דניאל.
איכשהו,הכל קרה מהר מאוד.
התאספנו סביב השולחן הרעוע,כל דרי הבית,אכלנו ארוחה מזורזת לפני היציאה לעבודה.בירכתי על האוכל.
במהלך הארוחה,הסברתי לפטר על העבודה החשובה שהוא אמור לעשות היום.
לפני היציאה נשקתי למגדלן על לחייה,ואמרתי שלום.
פטר נפרד מאמו ומאחיו.
כשיצאנו את הבית,שלחתי את פטר לקושש עצים ולשאוב מים.
אני עצמי,רציתי לגשת לאחוזתו של האדון ולנסות לדבר על ליבו,שלפחות יושיט לנו מעט עזרה.

שמתי לב שיש אווירה מתוחה באוויר,רבים משכניי התלחששו ביניהם והמילים, "נאום האפיפיור", "ארץ הקודש", "כופרים" ועוד… נשמעו באוויר.
חשבתי שוב על נאום האפיפיור,מסתבר שהנאום כבר גורם להדים גדולים בכפרים,בערים ולעניות דעתי,גם באחוזות.
האם הנאום של האפיפיור,אתמול בצהרי היום,ישפיע על אירופה?
אין לי שמץ של מושג,אך,משהו גדול הולך לקרות בהשפעת הנאום,אפשר להרגיש את זה באוויר,ואפילו האנשים מרגישים זאת.