דם האהבה – פרק 1

"אני לא מאמין שאבא שלי עשה לי את זה ! אוף איתו !! …' נאנח עומר בדרכו לבית הספר החדש.
הוא הסתכל לצדדים בוחן את הדרך דרך חלון הזכוכית השקוף בBMW.
'העיניים האלו..' הסתכל על ילדה עם עיניים חומות ושיער ארוך וחום הקלוע בצמות.
"עומר, הגענו. אני אחכה לך ב-11:45 פה בדיוק" אמר נהג המכונית .
"תודה, ביי" הוא ראה את המכונית מתרחקת ועשרות זוגות עיניים שהופנו אליו.
הוא לא רצה לבוא עם הנהג, אבל אביו לא הסכים שילך ברגל, הוא השגיח עליו כל הזמן שלא יעשה שטויות, ולא נתן לו לזוז מילימטר בלי שתהיה לו השגחה צמודה.
הנערים נעצו בו מבטים גם כאשר החל להתרחק מהם ולהתקרב לבניין שבו היה אמור ללמוד, היו עוד ארבע דקות לצלצול.
הוא בחן את הסביבה החדשה, מרצפותיה היו אפורות ונראה כי הבניין נבנה לפני זמן רב, רב מדי אפילו.
הוא המשיך ללכת אחורה כאשר ראשו בכיוון ההפוך וכך נתקל באחת שהחלה לצרוח עליו בגלל שנתקל בה.
"אתה לא מסתכל לאן אתה הולך?!" הילדה צעקה וקמה מהרצפה, כאשר כל הספרים שכנראה החזיקה בידה נפלו על הרצפה.
הוא ישר התכופף להרים את הספרים שלה בכדי להביא לה, וגם היא לא התמהמהה והתכופפה לאסוף אותם.
'רק זה חסר לי! ילדה שצורחת עליי בגלל שבטעות הפלתי אותה…' חשב בעודו אוסף את ספריה באיטיות ובאי חשק.
"אני מצטער שהפלתי אותך.." לחש כשראשו מושפל ונתן לה את ספרי הקריאה.
שניהם היו ישובים על הברכיים, על המרצפות האפורות כאשר הרים את ראשו והבחין בעיניה החומות וראשו כמעט ונגע בראשה.
'הילדה היפה שראיתי בדרך…' חשב לעצמו בחולמניות ורצה שהרגע לא ייגמר.
היא, לעומתו, התרוממה במהירות, מאדימה, ולוחשת "זה בסדר.. תשכח מזה".
הוא הנהן בראשו ושתק, הוא הסתכל על עיניה ועל פניה היפות והחלקות.
הצלצול נשמע.
"טוב, אני הולכת לכיתה" היא התעשתה מהר והביישנות שחשה קודם חלפה, היא הסתובבה בחדות והלכה בלי לחכות לתשובתו.
"חכי…" אמר עד כי המילה הפכה ללחישה, היא לא שמעה, היא הייתה כבר ליד המדרגות הרחוקות ממנו.
—————————————————————————————————-