סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 107:))

אם הייתי יכולה
לדלג על הפגישה של בריטניה ואמא, רק אם הייתי יכולה.
הוואי הנה אני באה!
והפעם עם בחור חדש, מצוין.

-"את בהוואי? את כבר בהוואי?, אני כל כך מתרגשת. ג'יין xx" היא שלחה לי הודעה,
"לא, אני בדרך להוואי. עם מישהו" הוספתי סמיילי קורץ, מחכה לקבל עוד הודעה ולראות מה תהיה התגובה של ג'יין.

-"משחק היכרות." הוא העלה נושא לשיחה, הסתכלתי עליו וראיתי את הגומות שלא ראיתי לפני זה, -"איך קוראים לך?" ישר ולעיניין, בלי הרבה שאלות.
"לא, אני מעדיפה לקרוא לך בריטניה. ואני אוהבת שאתה קורא לי אוסטרליה" חייכתי אליו, -"אולי בהמשך."
הוא עשה לי פרצוף עצוב
-"לא עוזר בריטניה."
"אבל אני רוצה לדעת עלייך." הוא היה רציני, עיניים ירוקות מדהימות שחודרות עמוק לתוך הנשמה, -"אני עייפה."
הוא משך אותי אליו, הנחתי את ראשי על הרגליים שלו והוא כיסה אותי עם הג'קט בייסבול, אני פשוט צריכה לשכוח מהכל, זה הכל.

"אוסטרליה.." הרגשתי נשימות חמות על פניי, התרוממתי טיפה, פתחתי את עיניי, -"הגענו."
הסתכלתי מהחלון וראיתי שאנחנו מעל הים, שיפשפתי את עיניי וחייכתי
אנחנו הולכים לחגוג. אני לא אתן לאף אחד להרוס לי את החופשה הזאת. לאף אחד.
הדלקתי את האייפון, 2 הודעות מג'יין.
-"תהני איתו."
-"סתם אני צוחקת, איך קוראים לו מה הגובה שלו? רזה? הוא חתיך?"

כן, זה מה שעיניין את ג'יין, אולי זה מה שמעניין את כל הבנות בעיקר, אותי לא כל כך. קודם כל שיהיה בן אדם ושידע איך לדבר איתי ולהבין אותי, ואני חושבת שבריטניה עושה עבודה טובה, עד עכשיו. הוא נראה מקסים, איך שהבריטים אומרים.

הוואי נראיתה כל כך יפה בחוץ, האוויר היה נעים- לא חם לא קר, השדה תעופה נראה כמו הטיילת ליד הים, עברנו את כל הבדיקות ויצאנו בשלום משם, עומדים ליד הכביש ומחכים למונית, הוא הרים יד ועצר מונית. הכניס את המזוודות שלנו ונכנס,
הסתכלתי על הוואי מהחלון, הכל נראה כל כך אחר מפריז.
-"הייתי פה כמה פעמים." הוא אמר, אמא הפנתה את מבטה אליו, מחייכת, כולה זוהרת.
"אז לאן תיקח אותי?"
-"לונה פארק."
"אני אוהבת לונה פארק."
היום הזה הולך להיות כ"כ טוב, החופשה הכי כיפית שהייתה לי, אני בטוחה.

נכנסנו למלון, אמא נעמדה ליד איפה שעושים צ'ק-אין, -"קימברלי?" שמעתי קול מאחורי, הסתובבתי וראיתי את בראד.
איזה עולם קטן!
-"בראד? אומיגאד איזה עולם קטן." התקרבתי אליו וחיבקתי אותו, בראד- כזה נוסטלגיה, החבר הכי טוב של הארי, שהיה כמובן.
הסתכלתי על בריטניה וראיתי שהוא בוהה בי ומחייך, תודה בראד. תודה רבה
-"מה אתה עושה כאן?" הססתכלתי עליו
"מה את עושה כאן?"
-"חופש, לנקות את הראש מכל הבלאגן."
"אותו הדבר כאן." צחקנו, הוא הסתכל על בריטניה ואז עלי, מחייך אלינו, ונותן לי מבט של 'מזל טוב.' -"מה עם הארי?" הוא צחק, גם אני צחקתי ביחד איתו -"הארי נעלם, מה איתך? אתם עדיין בקשר?"
"ברור, קשר כזה עוד לא היה לנו."
-"תציגי אותי." אמר בריטניה, את האמת נמאס לי כבר לקרוא לו בריטניה, הוא חייך אלי ונתן לי מבט מנצח כזה, "זה…." חיכיתי שהוא ישלים, -"אני בראד." בראד לחץ לו יד, "ג'יימס."
ג'יימס!
כמה זמן חיכיתי לזה, מה הייתי עושה בלי בראד?
החזרתי לג'יימס אותו מבט מנצח, אנחנו בתיקו. -"אני אראה אותך?" בראד חייך אלי, "אני מקווה" החזרתי לו חיוך, הסתכלתי עליו עושה את דרכו למעלית ונכנסת אליה.

-"אני אתגעגע לקרוא לך אוסטרליה את יודעת." ג'יימס הסתכל לי בעיניים, "תמיד תוכל לקרוא לי אוסטרליה אתה יודע."
-"קימברלי זה יותר יפה. קימי!"
"ג'יימס בונד."
-"סגרנו."

-"הנה לכם מפתחות." אמא החזיקה שלושה מפתחות, לסוויטה שלי, לחדר *הרגיל* של ג'יימס, ולחדר שלה. לקחתי את המפתח שלי ורצתי למעלית, וג'יימס אחריי. -"תחרות! אתה במדרגות אני במעלית, הראשון זוכה במקלחת בסוויטה שלי."
הוא רץ לכיוון המדרגות, אני לחצתי על הכפתור לקומה השלישית. ולא, אני לא בוחנת את ג'יימס אם הוא בכושר, טוב, אולי? ;)

כשיצאתי מהמעלית ראיתי את ג'יימס עומד ליד הסוויטה, מחכה למפתח
-"אתה מהיר."
"מקלחת, אממ מפתחות." הוא צחק, זרקתי את המפתחות והוא פתח את הדלת, קפצתי על המיטה הענקית ונשכבתי. הוא הכניס את המזוודות שלנו ונכנס למקלחת,
לקחתי את המזוודה שלי ורוקנתי אוותה החוצה, חיטטתי קצת ושלפתי שמלה פרחונית
נכנסתי לשירותים והחלפתי מהר, יצאתי והתחלתי לסדר את כל הבגדים שלי על השידה.
-"מה את עושה?" משכתי את השיער שלי לקוקו מרושל ועברתי לסדר את הצד של ג'יימס בארון.
"אני מסדרת את הדברים שלך." הוצאתי את הדברים שלו מהמזוודה, ריח טוב מילא את החדר, הסתכלתי עליו- מגבת על הראש ומגבת על החלק התחתון, פלטתי צחקוק
-"מה?"
"המגבת על הראש."
-"אני עושה פן."
"פתאום חם לי." אפילו לא חשבתי שאני הוציא את המשפט הזה מהפה שלי ליידו, הוא צחק
המשכתי לסדר את הדברים שלו בארון כדי שלא ישים לב שאני מסמיקה, יופי קים.
-"אני רואה שהתלבשת כבר."
"כן, נצא אחרי האוכל?"
-"לא, למה?-" האייפון שלי קטע אותו, הודעה מג'יין-'תשלחי לי תמונה שלכם, ביחד. כן קים ביחד.' היא לא מאמינה לי?
-"חברה שלי רוצה תמונה של שנינו."
הורדתי לו את המגבת מהראש צילמתי ושלחתי לה. -"אז איפה אתה רוצה לאכול?"
"בלונה פארק." -"אני מחכה לך." התיישבתי על המיטה והוא נכנס לשירותים כדי להתלבש, 'אתם נראים ממש טוב ביחד.' ג'יין שלחה לי הודעה, -'תודה?'
'כן אני חושבת. בבקשה, תהני איתו, לאן הוא לוקח אותך?'
-'לונה פארק.'
'רומנטי משהו.'
לא עניתי לה, הכנסתי את האייפון לתיק וחיכיתי שג'יימס יצא מהשירותים.

"מאמוז'ל." הוא פתח את הדלת, אני עדיין הייתי מופתעת מהסטייל שלו.

הלונה פארק היה כמה דקות מהמלון, אז ככה שלא היינו צריכים לקחת מונית. הוא לא עצלן, לאט לאט אני מגלה עליו יותר דברים. עדיף משאול שאלות

עלינו על הגלגל הענק,
עצמתי את העיניים, רק במקרה שהוא יחליט להסתכל עליי.
-"את מפחדת?" הוא צחק, הרוח העיפה את השיער שלי אחורה, הוא חיבק אותי והחזיק לי את היד, "אוי באמת."
-"קימברלי!" הוא צעק, הרגשתי בעננים, איך רציתי לוותר על החופשה הזאת?
"ג'יימס!" צחקתי, הרגשתי את הרוח על הפנים שלי, רוח קרה, היד הגדולה שלו עוטפת את היד הקטנה שלי.
לא נהנתי ככה הרבה זמן, כשירדנו הלכנו לקנות צמר גפן מתוק, -"יש פה אלכוהול?" הוא שאל את המוכר, הסתכלתי עליו ועל המוכר במבט שואל, "אתה שותה?"
-"את לא רוצה?"
לא הבנתי אותו.
"אתה שותה?"
-"ג'יימס!"
"אני צוחק!" המוכר התחיל לצחוק ביחד איתו, כמובן שאותי זה לא הצחיק, הבאתי לו מכה בכתף ומשכתי אותו, -"בריטי." רטנתי מכעס, זה הכעיס אותי, -"חשבתי שתצחקי."
"זה לא היה מצחיק."
-"מצטער, לאן את רוצה ללכת?" הוא הסתכל עלי שונה, אמרתי שאף אחד לא יהרוס לי את היום הזה אבל אני בעצמי הורסת את היום הזה. למה אני לא יכולה להנות בשקט?