50 ימים עד לתחרות. פרק 1

"רן!"
ככה קראה הנערה. רן התקרב ואמר: "אני פה!" עוד אחת אמרה: "רן, אתה לא יכול לאחר עוד פעם. יש לנו 50 ימים- נצטרך לנצל כל דקה…" "שלי, מימי, אנה, אני מבטיח…" הוא אמר. שאר הבנות קטעו אותו: "שזאת תהיה פעם אחרונה?"
שלי אמרה: "בכל מקרה…… מצאתי כבל חדש למגבר. הוא יהפוך את גלי הקול לאפילו טובים, מבלי להתחשב באקוסטיקה של החדר!" מימי חייכה, והביטה בכבל הלבן, ליד כתב שחור היו סימנים של מוזיקה. מימי קמה, קראה את הכתב בקול: "זהירות- כבל רגיש במיוחד?" היא נתנה מבט מבוהל לשאר חברי הלהקה- שלי צחקה ואמרה: "תירגעי…. כבל רגיש יתפוצץ רק אם יהיו עליו מים." "נו, בואו נתחיל! רגע. איפה רן??" שאלה אנה. רן התקרב עם כוס מים- מעד בגלל כמה כבלים ששלי פירקה, וכל הכוס נשפכה על הכבל הרגיש. "רן!!!!! מטומטם שכמוך!!!!" צרחו הבנות וניסו לייבש את הכבל. אנה (שידיה חזקות יותר משל גבר) תפסה בחולצתו ושאלה: "לא יכולת לשים לב לאן אתה הולך?!" פתאום התחיל 'טורנדו' בחדר, כל הניירות והספרים של שלי התחילו לעוף בכל החדר- כולם התחילו לצרוח בבהלה.
-בעולם אחר-
"זה בא…"
"אוטה, מה בא?" שאלה חברתה של אוטה. אוטה ענתה: "הם. הם מהנבואה." חברתה אמרה: "את בטוחה? סורה אמר שזה לא הולך להתגשם. ואני די מאמינה לו…" "הוא לא הגאון של UTAU. עכשיו תעמדי לידי, תנשמי את האוויר הצח הזה." אמרה אוטה. חברתה נעמדה לידה, נשמע פיצוץ. אוטה שלפה מכיסה במהירות אקדח וכיוונה אותו ללהקה האובדת והמבולבלת- היא עצמה את עיניה, החזירה את האקדח לכיס הנסתר ואמרה: "ברוך הבא, לעולם ה-UTAU."