עגמת נפש

אמש נחלתי אכזה ומפח נפש וזאת לא מחבר רחוק או שכן זאת מאדם מאד קרוב שאתה אוהב אותו יותר מאשר עת עצמך ומוכן ללכת בשבילו באש ובמים..

אותו אדם אירחתי בביתי עם שמחה ענקית בלב וסמוך לעזיבתו ממש כמה דקות בטרם עזב התבטא בצורה לא נעימה בלשון המעטה ואמר מלים אשר הכאיבו לי מאד.

ההרגשה שלי הייתה כאילו מישהו מחטיף לי סטירת לחי כל כך כואבת פיזית ונפשית עוד יותר אך השתדלתי להראות שכלל לא נפגעתי אך לא התאפקתי ושאלתי למה הוא חושב כך לגבי דידי??? והוא ענה לי כי זה נכון אך מצטער אם הכאיב לי.

לא אגזים כי מיליון פעמים התעוררתי מתוך שינה ושאלתי את עצמי אבל מדוע מדוע הייתי צריכה לשומע כאלה דברים מדוע ??????

מקווה שבמהלך הזמן אצליח לצאת מזה ועם אותו אדם אי אפשר להיות ברוגז הוא קרוב קרוב ללב.