כאן בשבילך – פרק 42

שמענו את הזכוכית שהתנפצה, אבל לא היה שם אף אחד, רוי-אל ניגש לבדוק, ואחריו הלך איתן, מיכאל נישאר איתי, והרגשתי את הפחד עולה בי, הרי הזכוכית לא התנפצה לבד, זה ברור שמשהוא עשה את זה, ועכשיו אנחנו לבד, אחרי כמה דקות שהם לא חזרו יצאנו אחריהם, הם היו בגינה ולא מצאו אף אחד,
"תחזרי פנימה" רוי-אל פקד עלי, נכנסתי והתיישבתי על הספה, הייתי עייפה מכל הזמן הזה, והרגשתי איך העיניים נעצמות לאט לאט, ואז הרגשתי את היד הקרה נוגעת בכתפי,
"כל כך דאגתי לך.." הסתובבתי לאט "חשבתי עלייך כל הזמן הזה.." ריין הסתכל עלי במבט רציני "אני כל כך מצטער.. לא הייתי צריך לעשות את זה מלכתחילה"
"ריין.." גמגמתי וקמתי מהר מהספה "אל תתקרב.."
"אני צריך שתסלחי לי" הייתה בפניו חרטה
"אתה לא צריך שהיא תסלח לך" הסתובבתי לצד וראיתי את רונלד
"אני כן, אני מצטער" אמר ריין
"זה בסדר.." אמרתי לריין
"זה לא!" הוא הסתובב לרונלד "אני לא אתן לך לפגוע בה" רעד "היא לא אשמה"
הבנים נכנסו ונעמדו, רונלד הסתובב אליהם, יכולתי לראות את השמחה שהייתה בפניו כשראה את התאומים,
"מיכאל, איתן.." גימגם רונלד, הם היו קרים כלפיו
"לא היית צריך לפגוע באחים שלנו כמו שעשית" אמר מיכאל
"הם לא אחים שלכם"
"הם כן"
"אני רק רציתי שהוא ירגיש איך אני הרגשתי" רונלד הסתכל עליי "היא חשובה לו יותר ממה שאתם"
"זה לא נכון" אמר רוי-אל "הם כולם חשובים לי"
"אתה יודע שזה לא נכון" אמר רונלד "מיה סיפרה לי את כל מה שחשבת, רצית ואמרת" צחק "היא כל כך כעסה על חוסר תשומת הלב שנתת לה, ועל העדיפות שיש לארבל על פניה.."
"זה בסדר.." תהה מיכאל "אחרי הכל אני מבין אותו, גם אנחנו אוהבים אותה.." הינהן לעצמו
שמענו את המכוניות שבחוץ "דניאל מצטרף אלינו.." הודיע רונלד
"דניאל?" אמרתי, באתי לצאת, אבל רונלד עמד מולי,
"את לא יוצאת, הוא יישאר שם"
"מה עשית לו?" יצאתי מהסלון, רצתי דרך הגינה האחורית,
"תחזרי!" צעק רונלד בכעס
הגעתי לכניסה, היה חשוך ולא ראיתי את המכוניות, שמעתי רעש מאחורי, הסתובבתי, האור שמולי התקדם אלי במהירות..