העיניים הירוקות.

מביטה בעיניו, הן בצבע ירוק, הפוני שלו נופל מעט על מצחו, הוא נראה רציני להפליא.
אני בוהה בו, נהנית מההזדמנות לחקור אותו, לבדוק כל פרט ופרט בגופו, בפניו, כל קמט בבגדיו.
לפתע הוא הסתובב לעברי, פותח את פיו בכוונה לומר משהו.
"באיזה שנים היה ניסיון הכיבוש של נפוליאון על רוסיה? את זוכרת?" שואל אותי. אני שומעת את השאלה, ומתרכזת בדף שמולי, הדף של החזרה למבחן, שבשביל לענות עליו ולהתכונן למבחן שנינו נפגשנו.
"הנה, זה פה, בעמוד מאתיים ושלוש." אני עונה לו, ומצביעה על הקטע בספר ההיסטוריה שבו רשומה השנה המדוייקת.
"תודה." אומר, וחוזר לדף שלו.
אנחנו יושבים בשקט, ועובדים בדפים. אני חושבת על עיניו המדהימות. על העיניים שאני אוהבת ושלעולם לא יהיו שלי.