הילדה עם קול הזמיר / פרק 1 ..

יום אחד , כן ביום ההוא ! הכול השתנה !
אני עוד זוכרת את מה שקרה בעבר , ואני יכולה לספר לכם את זה , כול החיים שלי פשוט השתנו ,
אני לא מבינה איך כול זה קרה , ואיך כול זה הצליח ? אני לא יודעת אבל אני מתכוונת לגלות .
פעם היינו אני ואבי נגד העולם , תמיד אהבנו אחד את השני , אהבנו לחיות בשקט ובשלווה מאז
מות אמי , תמיד הסתכלתי על אבא שלי לא על אבא , אלא על חבר טוב , על חבר דואג שלעולם
לא יפנה לך עורף .
מבאותו יום , אבא שלי הסתבך עם העולם התחתון ? ככה קוראים להם , לקבוצה הזאת של האנשים האלו , גנב בשביל המשפחה שלנו כסף מן העבריינים הגדולים במדינה , הוא גנב והסתבך בשבילי , אבל הוא לא היה צריך ! הוא לא היה צריך לסכן את החיים שלו בשבילי !
אבל אותו משפט שהדהד בראשי " מה לא עושים בשביל משפחה "? אבל הוא לא ידע שהשגתי את הכסף , מאה אלף דולר מן הוצאת דיסק , השיר שכתבתי ימים וחודשיים סוף , סוף התפרסם ונהייתי מפורסמת , אבל ההתפרסמות הביאה יותר סכנה, והסכנה עוד לא חלפה , חייתי מאחורי הצללים , אף אחד לא ידע שכול תאונת הדרכים הייתה מבויימת , כול הלוויה שלי לא הייתי אמיתית , הייתי צריכה להסתתר כול הימים האלו , חייתי מאחורי שקר !
בזמן שהמשטרה מנסה לתפוס את העבריינים אשר מאיימים על הילדה עם קול הזמיר , הילדה עם
השער הבלונידי המתקרב לצבע הלבן , הילדה עם העיניים הכחולות בצבע האוקיינוס שהו הגלים כאלה שקטים ,הילדה עם המשקפיים השחורות והשפתיים האדומות כצבע הדם כן , כן הילדה הזאת , כן הילדה של אבא !
היא הייתה צריכה להסתכל מהצד על "הלוויה " המזוייפת שלה, לראות את החברות הטובות בוכות , פשוט דמעות אמיתיות ולא מזוייפות , גם אצלה הם התחילו , גם דילן שהיא אהבה , דילן שהיא לעולם לא ראתה אותו בוכה פשוט נשבר ! ראתה אותו על הקבר שלה , ידיו מונחות על הקבר ובידיו צרור ורדים אדומים , הוא היה כול יום בא לקבר שלה , אחד אחרי השנה במשך שבועות , תמיד הייתה שם שהוא היה שם , ליבה היה נשבר ביחד איתו , הייתה בוכה ביחד איתו , שהוא היה מתחיל לשיר את השיר שלנו , היא הייתה מסתתרת מאחורי העצים , מאחורי הצללים כך שלא יראה אותה והיא הייתה מתחילה לשיר ביחד איתו , הוא תמיד היה מסתכל לשמיים , וצורח ! תמיד היה חושב שהוא הוזה שהוא שומע את קולה אבל הוא צדק ! הוא באמת שמע את קולה ,הוא היה רץ לכיוון משמע הקול , היה צועק לעברה " הולי ג'יי , הולי ג'יי " אבל בית הקברות היה שומם מכול קול .
" הולי ג'יי " צעק לעברה , הוא תמיד היה רואה צללית רצה לצידו , הוא תמיד היה רץ אחרי הצללית והוא והולי ג'יי היו משחקים בתופסת רק לעולם לא היה מנצח במשחק הזה !
היא פשוט לא יכלה לחיות ככה , היא לא יכלה לצאת מהבית במשך החודש הראשון !
בחודש השני כבר הייתה מסתתרת מאחורי מעיל שחור ארוך , וקפיצ'ון שחור על ראשה, אוזניות לבנות באוזנייה והשם הוחלף לזמן בטיחותי , הייתה צריכה לשמור על חברייה , על חברותייה ועל כול מי שאני אוהבת , במיוחד על אביה !
הייתה הולכת בבית הספר , מתחבא מאחוריי הצללים , במשך חודש הייתה רואה את הפירסומים של " קול הזמיר מת "הייתה רוצה לעמוד באמצע הבית ספר ולצעוק :
" אני לא מתה ! אני חייה "! ולצאת מן הצללים שלה ,מאחורי
השקר ,
האפלה
והפחד התמוניים בגופה !
אחרי שהייתה מגיעה לבית מהבית הספר השקרי , הייתה נוחתת על המיטה ומתחילה לבכות , כול מה שאמרו על הילדה ה"פריקית " כול מה שחברותייה אמרו , רק ראו אותה התחילו לשפוט אותה , כול הבנות ששנאו אותה לפני זה התחברו אליה והיא הייתה מבינה שהחיים שלהם היו יותר קשים משלה , היא מבינה שהיא בעצמה הייתה שופטת את ה"פריקים " של בית הספר שלה , היא מסתכלת על דילן שמצא לו אהבה חדשה ושכח אותי אחרי חודש , החברות שלה מצאו להן חברות חדשות , אבל הילדים השונאים אותה לעולם לא שמרו לה טינה , והם הולכים לגלות מי היא החברה האמיתית שלהן , מי שהן שנאו הפכה להיות החברה שמבינה אותן , היא חיה בשקר מוחלט ברגע שהיא עמדה להתפוצץ הייתה צועקת לתוך הכרית שלה .
איך היא המשיכה את החיים האלו ? ברגע שאמרו לה שתפסו את העבריינים , היא יכולה להמשיך את מסע הפירסום שלה , ברגע שהיא גילתה שדילן גם התחיל להתפסם , הוא עומד לגלות שאהבה שלו חזרה ,
העיר עומדת לגלות שקול הזמיר חי ! שהוא לא נעלם !