סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 20

-עדיין מנקודת מבט של אסתי-
"תומר?!" צעקתי
"אס?!" הוא ענה לי
"מה, מה אתה.. מה אתה עושה פה ?!" שאלתי
~סטופ~
תומר, גבוהה שיער חום כהה, עיניים ירוקות-חומות גבווה די שרירי.
כשאס הייתה הת 15 היא באה לשנתיים לישראל ל"חופשה ארוכה" עם המשפחה שלה. בזמן הזה היא ותומר יצאו.הם נפרדו בגלל שנהיה לו אופי ממש מגעיל !! הם היו יחד שנה וחודשיים.
~המשך~
"אני פה בחופשה, מה את עושה פה? " הוא שאל אותי ומיד אחר כך קפץ למים ועלה על היאכטה שלנו, הוא התקרב אליי, זה ממש לא מצע חן בעיניי.
"אני תמיד גרתי פה, הייתי אז בישראל רק שנתיים" אמרתי והתחלתי ללכת אחורה כשהוא התקרב אליי.
"הבנתי " הוא אמר מתקרב אליי ומחייך חיוך ממזרי ורשע.
"היי, תעזוב אותה!" טיילור צעקה לו וניסתה להזיז אותו אך ללא הצלחה, הוא יותר חזק ממנה.
"עופי מפה" הוא צעק על טיילור והתקרב אליי תפס אותי במותניים וניסה לנשק אותי.
"תעזוב אותה חתיכת אדיוט!"

-נקודת מבט של טיילור-
ניסיתי לעצור את תומר, זה לא הצליח לי, הוא יותר חזק.
רצתי למטבח לקרוא להארי וזאין.
"הארי…תומר.. האקס של אס.. למעלה על הדק.. מהר!!" גמגמתי מתנשפת ורצתי חזרה במדרגות למעלה כשהארי וזאין אחריי.
" תעזוב אותה חתיכת אדיוט!!" הארי צעק עליו.
תומר עזב את אס והסתובב לכיוון של הארי.
"איך קראת לי ?" תומר אמר, הוא לא באמת שאל, הוא התחיל להתקרב להארי.
"אס בואי" קראתי לאסתי והיא באה אליי ואני וזאין חיבקנו אותה.
עמדנו אני ואסתי מכובכות, היא בוכה לי על הכתף ממה שקרה פה הרגע וזאין עטף את שתינו ומנסה להרגיע אותה.
תומר העיף להארי אגרוף.
הארי התחיל לדמם מהאף אבל לא נשבר הוא התחיל להרביץ לתומר, חזק.
תומר נשכב כל הרצפה ונאנק מכאבים.
"עכשיו לך תתנצל בפני אסתי!!" הארי אמר בעצבים ונעמד מעל תומר.
"טוב" תומר אמר בקושי הוא קם על רגליו והלך מתנדנד לכיוונינו, נעמד מול אסתי "אני מצטער, לא יודע מה עבר עליי" תומר אמר ואסתי רק המשיכה לבכות לי על הכתף.
"עכשיו תעוף מפה" זאין צעק עליו והוא חזר ליאכטה שלהם.
"הארי אתה מדמם" אמרתי לו מבוהלת
"זה בסדר" הואא אמר
"לא! זה ממש לא בסדר, בוא איתי" אמרתי לו וגררתי אותו למטבח, הייתה שם ערכת עזרה ראשונה.
זאין ואס באו אחרינו כשזאין חיבק את אס, מגן עליה. אני לא יכולה להגיד שלא קינאתי בה אבל..הוא שלי, אס של הארי, לא לדאוג.
"תשב פה" הוריתי על הארי והצבעתי על הכיסא שהיה שם.
ניגבתי לו את הדם וחיטאתי את הפצעים.
חבשתי לו את היד שהוא בכה שכואבת לו מהמכות שהוא נתן לתומר.
"טוב, נשאיר אתכם לבד" זאין אמר לי ויצאנו משם.

-נקודת מבט של אסתי-
נשארנו לבד במטבח.
"הארי, תודה, אני.. איך להודות לך?" שאלתי את הארי בין הדמעות
"זה בסדר, בשבילך הכל" האיר אמר ותפס לי במותניים.
"הארי אני-" והוא קטע אותי בנשיקה.
"אני אוהב אותך" הוא אמר
"גם אני אוהבת אותך שניצלון" אמרתי ושנינו צחקנו קצת והוא נישק אותי עוד פעם.
"טוב, בואי נלך לבדוק שטיי וזאין לא עושים שטויות" הארי אמר לי וצחקנו.
"תורייד אותי אבלללל !!" קראתי בקול כשהארי הרים אותי (כמו שמרימים כלה).
"זה על שקראת לי שניצלון" הארי אמר וצחק עליי.
"אתה באמת יודע איך לעודד " אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי והוא חייך אליי חיוך ממיס.