מלכת האופל ומלך האגו פרק 7

פרק 7
רנג'י פתח את הבלוק באיטיות ,הוא לא היה מוכן להודות שידיו באמת רעדו .
"זה …זה …זה מדהים " הודה ומיד סגר את פיו במפתיע ,הוא לא האמין שהוא אמר משהוא כזה על מה שמלכת האופל עשתה .
הציור היה משהוא שאי אפשר להגדיר במילים ,משהוא שמעל להבנה אנושית רדודה של בני נוער ,לרנג'י לכך כמה דקות להתאפס על עצמו.
הצבעים הכהים בשילוב הצבעים החמים ,הקווים השחורים והעיניים הניבטות עליו מהציור כאילו חותכות במבטן הפולשני את נשמתו, הן כאילו יכולות לראות את כול סודותיו הכמוסים ביותר .
רנג'י שכח כבר מהנקמה שלו בג'ון ,הוא איבד כול תחושת זמן ומקום ,כול שרצה לעשות הוא להמשיך וליראות מהקסם הזה שטמון שם ,בתוך הציורים שלה .
וכך הוא ישב חצי שעה ובהה בציורים של ג'ון ,לפעמים מלמל "מדהים" אחד פה ושם ודפדף לדף הבא .
הוא אזר אומץ ונגע בצבעי הציור ,הדף היה אחיד ורך בשל צבעי העיפרון והצביע האחידה של ג'ון .
פתאום הוא חש כאילו משהוא צופה בוא ,הוא הרים ראשו והופתע לגלות שהוא בחדרה של ג'ון ,שוכב על מיתתה כשהבלוק ציור שלה בין ידיו ,והיה עוד יותר מופתע לגלות שג'ון עצמה עומדת ליד הדלת כשעיינהה החומות והגדולות נכות עליו באדישות מתנשאת ועצבנית.
"אני יכול להסב…" ניסה לומר אך ג'ון קטע אותו כשאמרה "מה אתה עושה פה "
"טוב זה לא מה שאת חושבת" רנג'י הרגיש דחף פתאומי להסביר את מעשיו.
"למה את חושב שיש לך את הזכות לחזות בציורים שלי ,האם אתה חושב שהמוח השטחי שלך יכול להכיל אותם ,אם אתה דואג לבריאות שלך אני מציאה לך לא להביט בהם שוב ,יכול להיות שהמוח שלך יתפוצץ מעומס יתר " אמרה וניגשה לכיוונו כדי לקחת את הבלוק שלה.
רנג'י אחז בבלוק בעקשנות וכעסו בער בוא "את חושבת שאת יותר טובה מימני?! ,היכולת 'השכלית' שלך בדיוק כמו שלי ,גברת 'משפטים מתוחכמים' זה שאני לא לובש שחור ומתבודד מהאנושות לא אומר שאני יותר שטחי מימך זה אומר שאני הרבה יותר חברתי ונחמד ממך " אמר כתשובה לדבריה
"רנג'י תקום מהמיתה שלי, ותחזיר לי את הבלוק" אמרה ג'ון בטון קצת יותר עצבני ,האדישות שלה החלה להיסדק .
רנג'י נישאר איתן על מיתתה של ג'ון "את יודעת מה ! אני מפה לא זז!! " אמר בהחלטיות וחיזק את אחיזתו בבלוק "רנג'י זה החדר שלי ואני דורשת שתפנה את הנוכחות הנחותה שלך מימנו!!" ג'ון כבר החלה להגיע לטונים גבוהים מאוד כמאת צעקות .
רנג'י הניעה את ראשו לשלילה .
"טוב עם אתה לא תזוז אני אלך לחדר שלך ואכח את כול הפוסטרים של הבנות חצי העירומות שאתה מסתיר מאמך כבר חצי שנה ואזרוק את כולן לפח מחזור " אימה ג'ון , אך רנג'י לא זז .
ג'ון יצאה מהחדר בתנופה כששערה מתנפנף אחריה בהפגנתיות , רנג'י התחיל לחשוש לגורל התמונות שאסף כול כך הרבה זמן.
כשרנג'י שמעה את הרשרוש של דפי הפוסטרים קפץ מהמיתה במהירות ," ג'ון תעצרי בזה הרגע ,על תזיזי שריר ," צעק בעודו פורץ לחדרו , ג'ון החזיקה בפוסטרים במבט מנצח ומאיים .
"תניחי את זה " אמר רנג'י בטון מרגיעה.
ג'ון החזיקה את הפוסטרים בשתי ידיים ,וקרע את כולם בבת אחת .
רנג'י לא האמין למראה עיניו , הוא נפל על הרצפה ליד הקרעים "ללללאאא ,מה עשית?! את יודעת כמה זמן לכך לי לאסוף את כולן?! אין לך מוסג!"
"בפעם הבא על תיכנס לחדר שלי " אמרה בניצחון .
רנג'י קם עצבני והחזיק את הבלוק של ג'ון " את ביקשת את זה " אמר .
"ללללללאאאאא" צעקה ג'ון שאיבדה את האדישות שלה לגמרי
ג'ון קפצה על רנג'י ושניהם התחילו לריב על הרצפה ומנסים שניהם לאחוז בבלוק.
"תחזיר לי ,זה שלי!!" צעקה ג'ון
"גם הפוסטרים היו ,ואיפה הם עכשיו?!"
ג'ון הצליחה להעיף את הבלוק מאחיזתו של רנג'י ,היא זחלה לכיוון הבלוק ורנג'י אחז ברגליה וגרר אותה אחורה .
ג'ון הסתובבה לכיוונו וניסתה לבעוט אותו מימנה .
רנג'י אחז בידה והצמיד אותן לרצפה .
"את לא הייתה צריכה לקרוע אותן ,את עברת את הגבול " אמר רנג'י
"תשחרר אותי אדיוט" צעקה ג'ון
"אני הולך לקרוע לך את הבלוק כמו שאת קרעת לי את התמונות" צעק רנג'י
"התמונות שלך לא משתוות לציורים שלי " אמרה ג'ון ונלחמה באחיזתו של רנג'י
"למה את חושבת שאת יותר טובה מכולם" אמר רנג'י
"לא מכולם ,בפרט ממך" ענתה ג'ון
"את לא טובה יותר מאף אחד ,את אפס ,כלום, חוץ מעיינים יפות אין לך כלום !" צעק רנג'י
ג'ון הביטה בעיניו של רנג'י .
"אתה חושב שהעיניים שלי יפות?"
רנג'י האדים "למה את מסיתה מהנושה ?!" צעק
פתאום דני ניכנס לחדר .
"רנג'י מה את עושה?! תשחרר את ג'ון " צעק
"אני לא משחרר אותה עד שאני לא עקרה לה את הבלוק שלה ,היא קרע לי את התמונות שלי " אמר רנג'י בעצבנות לעבר דני
"אילו תמונות" נכנסה אלכס לחדר, רנג'י עזב את ג'ון במהירות
"שום תמונות " אמר רנג'י במטיחות
"שום תמונות" אמרה ג'ון בקול מאיים קמה ולקחה את הבלוק שלה
"ביי ביי ,אלכס ,דני" אמרה ברוגע ויצא מהחדר.