אנשי החושך…13

"היי " צעקה אמבר לזואי .
זואי יצאה מחדרה והתיישבה ליד אמבר בתוך הבית.
"זואי … יש משהו שאני ואדל החלטנו לנסות ולהתייעץ איתך לגביו " לחשה אמבר .
" דברי אחותי" אמרה זואי והורידה כוסות מהארון למים .
"אנחנו רוצות לחפש את אבא " אמרה , ליבה של זואי התקשה כאגרוף וזואי ניפצה את הכוסות . אדל נכנסה למטבח ונשענה על משקוף הדלת .
"תשכחו מזה " אמרה זואי חד משמעי . היא השעינה את ידיה על גבי הקיור וניסתה לחזור לנשום סדיר ,
"מה זאת אומרת? , זואי אנחנו לא שואלות אנחנו הודענו לך שאנחנו רוצות למצוא את אבא . רצינו להתייעץ איתך איפה אפשר למצוא אותו. " אמרה אדל כועסת .
"אני לא מנהלת את השיחה הזאת יותר . תפסיקו ברגע זה לחפש אותו . ואני יגיד לכן עוד יותר מזה אני יפריע בכל דרך אפשרית למהלך הזה " אמרה זואי ועלתה לחדרה .
לאחר זמן מה שמעה זואי שקט , היא הביטה מהחלון וראתה את אדל ואמבר הולכות , לא אכפת לה שהן כועסות עליה . היא מעדיפה ככה מאשר שיפגעו בצורה כואבת .
"היא פשוט בלתי נסבלת ! " אמרה אדל כועסת , אמבר ישבה לידה וליטפה את בטנה . "אתם מוכנות להסביר לי על מה אתן כועסות ? " שאל סת' בשאלה .
"מה כל הרעש הזה? " שאל צ'אד מטושטש , הוא עמד בתחילת המדרגות והבחין בפנים הנסערות של הבנות .
"היא מסרבת לעזור לנו למצוא אותו , והבטיחה לפגוע במהלכים שלנו בכל דרך אפשרית " אמרה אמבר מותשת , דניאל ליטף את ידה בעדינות והביט בהן מנחם "אולי יש לה סיבה מוצדקת " .
"אין לה! . נמאס לי להיות הילדה הטובה והמקשיבה " אמרה אדל ,
"אדל תירגעי קצת " התריע סת' .
"פשוט.. " החל לומר צ'אד , הוא הבחין שכל העניים מותעות ומביטות בו והרגיש חרטה על שפתח את פיו .
"היא צריכה את הזמן . תנו לה לחשוב על זה לבד" הציע .

לאחר שלושה ימים….
זואי נכנסה לביתה והבחינה בשקט… 'כן אתן עדיין כועסות ' הבחינה זואי .
"את גורמת להן לחשוב שאלכס צדק " אמר צ'אד מהחושך .
"הבהלת אותי ! " אמרה כועסת .
"לא אני לא " אמר .
"מה אתה רוצה? " שאלה כועסת ,
"להבין מה את מנסה לעשות " .
"תפסיק להתערב כבר ! " צעקה עליו .
"את חמת מזג " קטע אותה , הוא הרים אותה ועלה איתה לחדר האמבטיה .
"תוריד אותי! , צ'אד השתגעת לגמרי! " אמרה כועסת .
"נראלי שאת זקוקה לניעור קל" אמר רגוע הוא העמיד אותה באמבטיה ופתח את ברז המים , ז
ואי צעקה וניסתה להילחם בכוחו אך ללא הצלחה . "הוא מת! " צעקה זואי והחלה לבכות , היא הרימה את ראשה ונתנה למים לשטוף את פניה .
"הוא עזב את אמא שלי ואח"כ מת בתאונת דרכים! . זה מה שהן רצו לדעת ? , שהוא מת והשאיר מאחוריו צרות שאמא שלי שילמה עליהן בחייה! , שאני משלמת ! " צעקה זואי בבכי .
צ'אד הביט בה ורק רצה לנחם אותה בזרועותיו . הוא נכנס למקלחת ועמד יחד איתה מתחת למים , הוא עטף את פניה בידיו והביט בה , עיניה אמרו הכול וגם עיניו .
הוא הניח את ראשה על כתפו ועטף אותה בזרועותיו , היא המשיכה לבכות , מה שלא הצליחה לבכות כאשר קיבלה את הבשורה יצא עכשיו .
הוא סגר את ברז המים ועזר לה לצאת מהמקלחת .
"הן חייבות לדעת " אמר לאחר זמן מה .
"הן לא , ואתה חייב לעזור לי " החליטה . "צוענייה אני… " החל לומר לפני שקטעה אותו
"אתה צודק . מצטערת אתה לא צריך להיות מעורב בזה " .
"התכוונתי שאני חושב שאת תגרמי להן לכעוס עליך " .
"אני יעשה הכול כדי להגן עליהן גם אם אני משלמת את המחיר " הודיעה זואי .
צ'אד התיישב על הכסא בקצה החדר והביט בה מסרקת את שיערה הרטוב .
"את מודעת לזה שלא הקללה היא זאת שמרחיקה אותך מהן? " שאל ,
זואי הביטה בהשתקפות שלו במראה "אני מרחיקה אותן ? " שאלה באדישות .
"יותר ממה שאת חושבת . בסוף תאבדי שליטה , ואז כבר יהיה מאוחר "אמר וקם מכיסאו .
"כמה נחמד שאתה כאן לעורר אותי לא? " שאלה בציניות .
צ'אד הבין שהיא לא תרצין כרגע לכן , התקדם לכיוון דלת חדרה . כאשר עמד לפתוח את הדלת הניחה זואי את ידה על הדלת והרימה את עיניה אליו .
"אני מצטערת לא התכוונתי … " אמרה לוחשת , "אני לא צריך את ההתנצלות שלך " אמר כועס . "לא מתאים לך להיות העקשן " אמרה וחיוכה הופיעה .
"זה לא הזמן להתגרות בי את יודעת… " .
"אלוהים! ,אתה לא יודע בכלל עד כמה קשה לי להתמודד איתך" אמרה זואי בהנחה .
צ'אד חייך וקירב את פניו אליה , "בוא נעשה הסכם " החלה לומר מתרחקת ממנו ,
"שתפי אותי תוך כדי " אמר והמשיך להתקרב אליה .
"צ'אד תבטיח לי שלא לוקחים שום דבר ברצינות . אני לא חייבת לך כלום ואתה לא לי " אמרה .
"מתאים לי " אמר .
הוא תפס את מותניה וגופה נפגש עם שלו , "ושוב אתה מתגאה בשרירים שלך " אמרה משתדלת לא להראות התפלאות . הוא נישק אותה עכשיו , לא נותן לה לשלוט לרגע , בזמן שהחזיק אותה קרוב לקיר , פעמוני חדרה החלו לצלצל . "זה לא הייתי אני " אמר כאשר הביטה בו בשאלה .
זואי הבינה שיש צד שלישי בחדר…..