מייק וזווסקי
אחרי המון זמן של חשיבה ועבודה (בלימודים כמובן)...
אני יצרתי את הפרק התשיעי.

קצה העולם – פרק 9 – גלידה של מוות

מייק וזווסקי 20/10/2012 729 צפיות אין תגובות
אחרי המון זמן של חשיבה ועבודה (בלימודים כמובן)...
אני יצרתי את הפרק התשיעי.

"בררר… ממש קר פה…!" אמר מייג'ה לעצמו כשהוא שוחה במהירות לכיוון הצפון.
מייג'ה עצר לשנייה, הוא ראה מרחוק שפיץ קטן שצף על המים עם החוד קלפי מטה, השפיץ היה גם לבן מעט. "כדאי שאני אתקרב" אמר מייג'ה לעצמו, וישר מערבולות מים יצאו מרגליו, והוא התקדם במהירות.
"דיי, זהו, אני עולה למעלה. פשוט קפוא פה!" אמר מייג'ה ברגזנות, וישר עלה לפני הים.
עיניו נפקחו, הוא ראה קרחון ענק. גודל שהוא לא היה יכול לתאר לעצמו.
מייג'ה ידע שזהו המקום אליו היה צריך ללכת.

"אוקיי, אני נמצא על הקרחון של פרוסטס" אמר מייג'ה כשהוא עלה על הקרחון. "עכשיו רק אם היה לי דרך לדעת לאן ללכת…"
"ללכת?" אמר קול עליז ומהיר.
מייג'ה הסתובב לאחור. "אה… מי אתה?"
אדם עם בגדי פרווה עבים בצבע כחול הסתכל על מייג'ה. "האה, אני שמח ששאלת. אני הוא ניקור, השומר של הקרחון של פרוסטס" אמר ניקור בקול עליז ומהיר.
"אני מחפש את קצה העולם. זה נכון שאתה יודע משהוא על זה?" אמר מייג'ה לניקור כשהוא משלב ידיים .
ניקור העלה חיוך. "טוב, אני שמך ששאלת! כי עליי לומר שהמסע שלך נגמר כאן!" ניקור הניף את ידיו לצדדים.
"מ-מה זאת אומרת כאן?" מייג'ה היה מבוהל. "קצה העולם לא אמור להיות סתם קרחון גדול…!"
ניקור העלה חיוך מנחם. "כמובן שלא. אתה פשוט לא יכול להמשיך. זה למה המסע שלך ניגמר כאן!" ניקור הצביע באגרסיביות על הקרקע והעלה חיוך.
"מה הבעיה? למה אני לא יכול להמשיך?" מייג'ה העלה גבה.
"רואה שם?" ניקור הצביע לכיוון הצפון. "שם נמצא הקצה, אם אני לא טועה. אבל אי אפשר לעבור לשם כי המים שמפרידים בינינו הם ממש רעילים, אני לא מבין למה… אבל כול דבר שנוגע במים נמס בשניות. הדבר היחידי שלא נמס במים הרעילים האלה, הוא הקרח שאנחנו עומדים עליו עכשיו" ניקור נשמע מעט רציני.
"רגע, רק קרח יכול לשרוד במים האלה?" מייג'ה הרים את שתי הגבות שלו.
"כן. אבל אין שום דרך ליצור קרח בעצמנו כדי לחצות את המים הרעילים האל–" לפתע נשמה צליל הנשמע כמו זכוכית שנשברת. "אוי לא! הוא חזר! רוץ רוץ!" ניקור התחיל לרוץ באיטיות.
"מה? מי זה?" מייג'ה היה בלחץ.
ניקור המשיך לרוץ, הוא צעק למייג'ה. "פרוסטס! המלך של הקרחון הזה! מלה באנרגיות קרח! פשוט רוץ!" ניקור רץ ונעלם מרחוק.
"אנרגיות קרח?" מייג'ה העלה חיוך ערמומי. תראו מה בא אלי על מגש של כסף" ופתאום מרחוק מייג'ה ראה עכביש ענק שהיה נראה כמו קריסטל שקוף ונוצץ.
נשמעה צווחת קרב מפיו של פרוסטס, והוא ישר זינק אל מייג'ה במהירות מדהימה. יותר מהירה מת'אנדר.
מייג'ה ניסה להתחמק אח נכשל כאשר אחת מרגליו של פרוסטס פגעו במייג'ה. חליפתו של מייג'ה נחתכה ואף הוא נחתך קלות. רגליו של פרוסטס היו חדות כמו חרב.
פרוסטס עצר את ריצתו והסתובב לכיוון מייג'ה, הוא רץ שנית במהירות אדירה.
מייג'ה הרגיש את האנרגיה הכחולה שלו זורמת בתוכו, וישר הפכו רגליו לזנב העשוי ממים.
פרוסטס רץ במהירות, אך בשנייה האחרונה, מייג'ה התחמר ממש בזריזות מרגליו של פרוסטס.
מייג'ה עמד מול פרוסטס הענק. פרוסטס התחיל להצליף במייג'ה עם רגליו החדות. בכול הצלפה הוא פספס מפני שמייג'ה היה ממש מהיר כשאלמת המים פועל לצידו.
"עכשיו התור שלי!" מייג'ה העלים את זנב המים וישר יצר כדור אש ענק, וזרק אותו לכיוון פרוסטס.
פרוסטס נפגע קשות, חצי מפניו נמסו. נשמעה צווחה שוב מפיו של פרוסטס.
פרוסטס הרים את חלקו האחורי שח גופו, והתחיל לירות מחטים גדולים וחדים שנפלו מן השמיים.
מייג'ה החליף שוב את רגליו לזנב מים והצליץ להתחמק מכול מחט ומחט.
מייג'ה החליף את זנבו שוב, והימם את פרוסטס עם כדור ברק שנורה ישר לעיניו.
פרוסטס צווח וזז במקומו. ובאותה שנייה מייג'ה זינק עם שוט ארוך מאש והצליף על כול רגל שהיה לפרוסטס. פרוסטס נפל לקרקע.
מייג'ה זינק שוב עם שתי החרבות שלו אשר הן בוערות באש וניפץ את פרוסטס בחוזקה.
היה "גשם" של חתיכות קרח.
אנרגיה לבנה זרמה בידיו של מייג'ה. הוא שלף את ידיו קדימה והם הפכו ללהבי קרח גדולים.
מייג'ה רץ לכיוון הצפון, קפץ לפני הים, והתחיל להחליק על שביל קרח שהוא יוצר בעצמו.
כשמייג'ה המשיך להתקדם, הוא שם לב שהשמיים נעשו אפורים.
היה גם קשה לנשום.
האם זה באמת קצה העולם?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך