סודות של העבר-פרק 3 חלק א

הם ישבו ביחד. היא לא האמינה שהמורה ביקשה מימנה לעשות את זה. היא ידעה שהוא גרוע, אבל לא חשבה שעד כדי כך.
"סוזן חמודה, את יכולה לעזור לגייק בחומר בחשבון. חשבתי שבגלל שהמחנכת שלך מינתה אותך למשגיחה
עליו. אז חשבתי שאולי תוכלי להעביר לו שיעורים פרטיים " המורה אמרה את זה כאילו שזה שום דבר.
היא נאלצה להגיד למורה ש"כן בטח. אני יעבוד איתו על זה היום" אבל בעצם תכננה לעשות דברים אחרים.
"אז, מה עכשו סוזן? הי סוזן את בכלל מקשיבה לי" שאל גייק. כבר חצי שעה היא ניסתה ללמד אותו
תרגיל אחד. עד עכשו אין שינוי.
"יש לי שאלה, אתה באמת לא מבין את זה, או שאתה פשוט נהנה להיות בבית שלי " שאלה סוזן
בשובבות.
"חחח… נו בחייך,ראית את התוצאה של הבוחן שלי, בהשוואה לשלך, אני לוזר גמור".
" אז מה א ברור במה שהסברתי לך " .אם ישבו ליד שולחן הכתיבה בחדר שלה. הוא ישב קרוב.
קרוב מדי. היא יכלה לראות בבירור את תווי הפניו. את הריסים המעוגלים שלו, את אפו, את לחייו,
ואת פיו. היא ראתה ששפתו היתה מעוקלת כלפי מעלה,והיא הבינה שהוא יודע שהיא מסתכלת עליו.
היא הסמיקה והפנתה את מבטה הצידה.
"אז מה סוזן, יש לך משהו לומר לי " שאל גייק כאילו באגביות. כשראה שסוזן מסתכלת עליו הוא הרגיש נבוך. זה לא בפעם הראשונה שבנות בחנו את תווי פניו, אבל אם סוזן זה היה שונה. היא לא היתה רגילה הוא היה בטוח בכך.
" עוד פעם טעית," אמרה והצביעה על המחברת שלו " התוצאה הסופית היא 537 ולא 382".
מה! אבל עבדתי על התרגיל הזה כבר חצי שעה " נאנח גייק. הוא באמת לא הבין את כל זה. זה פשוט
לא בשבילו.
סוזן השאירה אותו לשבת בשולחן והלכה לנוח במיטתה. היא היתה עייפה. היא חשבה ללמד אותו ישר אחרי בית ספר, אבל אמא שלה אמרה לה שהיא צריכה שהיא תעבור בחנות כדי למסור משהו לאבא, היא קבעה אם גייק שיבוא אליה בצהריים, אבל היא מיהרה ושכחה להגיד לו באיזה שעה לבוא אז הוא פשוט בא בשעה 7:00 בערב.
היא שכבה על צידה והסתכלה עליו. הוא עבר בנתיים לתרגיל הבא. היא עצמה את עיניה. וכשפקחה
אותן שוב השעה היתה 8:10 . הכיסא ליד השידה היה ריק. היא הסתכלה על השטיח וראתה את גייק.
הוא החזיק את המחברת בידו השמאלית והניח את ידו הימנית מתחת ללחי שלו.הוא נראה שלו ורגוע
כשהוא ישן חשבה סוזן. היא לקחה את המחברת מידו ובדקה את תשובותיו. כולם היו נכונות.
הוא כנראה עבד עליהם קשה מאוד, אם הצליח לפתור 20 משוואות נכון ונירדם.
היא שמה לב שאמא שלה היתה שם. היא ראתה על קצה השולחן מגש עם חלב ועוגיות. החלב עדיין
היה חם.
"גייק, גייק קום השעה עכשו 8:15 " אמרה סוזן. היא ניערה אותו קלות והוא התהפך לצד השני.
"סו…זן "מילמל גייק.
הוא ער? לא הוא ישן, חשבה סוזן, רגע מה! הוא אמר סוזן. הוא אמר את שמי.יכול להיות שהוא חולם
עליי?
"גייק, גייק קום" היא ניערה אותו חזק יותר עכשו .הוא צריך לקום אחרי הכל זה הבית שלה ,וחוץ מזה
אם הוא מדבר מתוך שינה היא לא רוצה לדעת מה הוא עוד עלול להגיד.
"מה.. מה איפה אני .אה..סוזן מה.."נבהל גייק. הוא גמר את כל המשוואות והסתובב כדי לתת לסוזן לבדוק וגילה שהיא ישנה..
"מה מה קום "היא ניסתה קודם לכן להעיר אותו, אבל ניערה אותו חזק מדי ונפלה עליו.
"את..את .." ליבו הלם חזק עכשו. ידיה היו משני צידי גופו, ושאר גופה צמוד לשלו.
"הה סליחה " היא הבינה את מבוכתו וירדה ממנו. הוא נשען על מרפקי ידיו והסתכל עליה.
הוא עדיין חשב שהיא יפה,אפילו אם קצוות שערה השתחררו מהגומיה.
הוא הסתכל עליה. היא הסתכלה עליו. שניהם התקרבו אחד אל השני כמיתוך טרנס ו……
-תוק תוק תוק "סוזן, את ערה "שאלה אמה בקול שקט.
סוזן התנערה מהטרנס אמרה " כן את יכולה להיכנס".
אמה של סוזן פתחה את הדלת וראתה שניהם יושבים קרובים על השטיח.
היא העבירה את מבטה בין גייק לסוזן, והם התרחקו אחד מהשני במהירות.
,או גייק " קראה אמה "אני רואה שהתעוררת, אמא שלך פה. היא למטה בסלון".
"אוקי,תודה אני כבר יורד" אמר גייק. מעניין מה היה קורה אם סוזן לא היתה מעירה אותו. מעניין
אם היה נשאר לישון אצלה.
"אוקי אני יגיד לה " אמרה אמה וסגרה את הדלת.
"סוזן, תודה רבה על היום, על הלימוד, אני מתכוון. זה עזר לי מאוד" אמר והסתכל על המחברת שלו
"וגם נראה שאני משתפר בחברתך". היה לו ציון מאה על ראשית הדף.
"אין בעד מה, זה לא הפעם הראשונה שאני מלמדת תלמידים ,אמרה סוזן בחיוך.
גייק הסמיק.

הם ירדו לסלון ושמעו את אימהותים מדברו. הן נשמעו כאילו הן מכירות עוד מלפני היום.
"…אז מה אומרת, מולי. זה רק להיום". אמרה אמו של גייק.
"מה רק להיום, אמא ." שאל גייק.
"אה, אני ואבא צריכים לנסוע לדודה מירה היא לא הרגישה כל כך טוב, אז הם לקחו אותה לבית חולים"
אמרה אמו.
"אז מדלן שאלה אותי עם אני יכולה לארח אותך אצלי בבית, בגלל שהיא לא רוצה שתישאר לבד
בבית " אמרה מולי.
"מה.. אה.. אבל .. זה היה טרחה רבה מאוד, בהתחשב בעובדה שאני בלגניסט" אמר גייק. וואו הוא
באמת יישאר לישון, הוא חשב על סוזן והסמיק.
" אין לנו חדר שינה לאורחים, אבל אפשר להכניס מזרון לחדר של סוזן " אמרה מולי בחביבות.
"הו, זה לא יפריע לך, נכון סוזן " שאלה מדלן " גייק לא נוחר בלילה, אם את דואגת מזה ".
" אמא! " אמר גייק. צבע אדום עז צבע את פניו.
"זה בסדר. חברות שלי יושנות אצלי הרבה, אז אני רגילה לשנה בקרבת אדם נוסף " צחקה סוזן.
"תודה, אני יביא את הדברים שלו מהמכונית " אמרה. גייק הסתכל עליה בפליאה והיא המשיכה:"הנחתי
שמולי תסכים, אז ארזתי דברים שלדעתי תיזדקק להם".
"אני יעזור לך," אמרה מולי "סוזן למה שלא תביאי אם גייק את המזרון ותסדרו מקום בחדר".