החיים מנקודת מבט אחרת-פרק 14

פרק 14-
בערב הלכתי לחדרי,לבשתי בגדי ספורט והלכתי לזומבה.
נותנת לליאם ואביו זמן לדבר.

כשדניאל הלכה החלטתי לנצל את ההזדמנות ולדבר אם בני.
"ליאם" קראתי לו והוא בא והתיישב לידי על הספה.
כיביתי את הטלוויזיה,רציתי אותו מרוכז במה שאני אומר לו.
"בן,יש לי שאלה אליך" פניתי אליו ראשון.
"כן אבא?" בני ענה לי מקשיב ומרוכז.
"האם היית רוצה להתחתן עם דניאל" שאלתי אותו.
"ברור אבא אבל לא עכשיו" הוא ענה.
"למה לא עכשיו?" שאלתי.
"כי אנחנו מאד צעירים אבא,וחוץ מזה לצעד כזה גדול עוד יש זמן אי אפשר להתחתן כשאנחנו בקושי חודש ביחד" הוא ענה.
נשמע הגיוני אבל הייתי חייב להכריח אותו לעשות את הצעד הזה.פשוט חייב.
"אתה יודע בן בזמננו בנות לא רוצות לחכות,הן רוצות את הצהרות האהבה שלנו כמה שיותר מהר." שיקרתי לו.
"לדניאל שלי אין את זה" הוא אמר בביטחון.
"קרה לך שכשהייתם ביחד היא נאנחה פתאום ואז חזרה לעיסוקיה?" תירצתי.
"כן" הוא ענה.
"זה סימן בני,אני אביך ואני לא רוצה לגרום לך לרע,אני רק מנסה לעזור לך כי אתה חשוב לי בני" הרגשתי רע שאני משקר אבל הייתי מוכרח.
"למה אתה מתכוון אבא? אני צריך להציע לה נישואים?" הוא שאל מבולבל במקצת.
"כן זה בדיוק מה שאני אומר" עניתי.
"אבל מתי? ואיך?" הוא שאל.
"תכין לה לילה רומנטי ואני ילך לחבר לישון,ואז פשוט תציע לה אם אתה רוצה אני יכול לקנות לך טבעת" חייכתי אליו אף על פי שלא יכל לראותי,והאמת שלפעמים זה טוב כי אז היה מבין מיד שאני משקר לו.
"טוב תודה אבא" הוא חייך אליי.
המשימה הושלמה בהצלחה וזה אפילו לא היה קשה מידי.

מקווה שאהבתם!