בעקבות הלב – פרק 2

"למה הוא יוצא מהבית בשעה כזאת?" חשבה הבחורה המבוהלת.
בלי ששמה לב, היא מצאה את עצמה הולכת בעיקבות הבחור שראתה. פנסי הרחוב עזרו לה לראות בבירור את דמותו, אך היה לה קשה להתאים את קצה הליכתה לשלו.
"לאן אני הולכת? למה אני עושה את זה? למה יצאתי מהבית בכלל?" רצו בראשה השאלות ללא מנוח.
לפתע הבחור פנה פניה חדה שמאלה. מנקודת מבטה של הילדה, ניראה כי הוא פשוט נעלם, מפאת השיחים הסבוכים שהסתירו אותו מעט.
מבוהלת, היא עברה לריצה, וכשהגיעה לפנייה, כבר לא יכלה לראות אור כלל.
***
הכל היה חשוף לגמרי. הרגשתי איך האימה מזדחלת לה לתוכי ומאיימת לטרוף אותי חיה. קולות גבריים מהומהמים החלו להופיע מסביבי.
"רוצי! לא משנה לאן! את צריכה להסתלק מפה!" הדהד קול בראשי.
אך לא ידעתי לאן עליי לפנות. הרגשתי עיוורת. הכל היה שחור.
שמעתי איך מקור הקולות התקרב אליי. צחוקם עורר בי חלחלה ופחד.
"היי ילדה, מה את עושה פה כל כך מאוחר בלילה?" אחד מהם שאל, והאיר על פניי עם מכשיר לא מובן.
"את לא מפחדת להיות כאן בחושך כזה לבד?" נשמע קול אחר, יותר עמוק וכהה.
אחרי כזה שניות של שתיקה, הם החלו לצחוק שוב. ואני רק חשבתי איך עליי לפעול. לפי מה ששמעתי, הם היו בערך חמישה.
***
אחרי שעברתי חצי מרחוב צר ונטוש המוביל לתחנת הרכבת, שמעתי קולות מרוחקים. בתחילה האטתי את הליכתי, ואז, כששמעתי קול מוכר, נעצרתי והסתובבתי לאחור. לא הייתי בטוח אם אני מדמיין, חיכיתי במקומי כמה שניות.
"עזבו אותי!" שוב אותו הקול, רק באינטונציות גבוהות יותר. לא חשבתי פעמיים, ותוך מספר שניות של ריצה עם פנס כבר הייתי בקצה הרחוב.
ראיתי מספר נערים מגודלים, עומדים במעגל מרושל. פתאום אחד מהם התקרב מעט לאמצע המעגל, ונשמע קול חבטה. המעגל נפתח לחצי גורן לכיווני, ומתוכו עפה על הרצפה דמות של נערה. כשהשתטחה על האספלט התקפלה לתנוחת עובר, ואנקה נפלטה ממעמקי גרונה.
***
נשארתי לשכב על המדרכה. ידעתי שהם מתכוונים להמשיך, אך בכל זאת קיוויתי שפשוט יתייאשו מכך שאני מטרה קלה מדי.
ואז הופיע אור מסנוור, ואיתו חבטות ואנקות כאב. אך האנקות לא היו שלי…
כשפקחתי את עיני נגלה לעיני מראה מחריד.
הוא. הוא פה. הוא מגן עליי.
***
הבחורה החבולה התרוממה למצב ישיבה, כשלעיניה קרב של אחד נגד שישה. כשסוף-סוף הצליחה לקום על רגליה, משאירה את התיק זרוק ליד הספסל שניצב לידה, התקדמה כמה צעדים לעבר המהומה וקרסה שנית.
הבחור שאחריו עקבה החליט להבריח את ששת הנערים, ושלף מכיסו סכין יפנית. האויב ניסוג לאחור ונבלע בחושך. כשנגלו פניו של הגבר לעלמה הצעירה, מבטיהם הצטלבו.