הודו הודו…איך מסבירים אותך
מאת: חני מתנה
בוקר יום ראשון,מתעוררת ב-8 בבוקר ,יוצאת מחדרי חצי רדומה לשירותים בקומה שלנו.
שומעת קריאה לכיווני:"חני!"
חשבתי שזה גלעד אבל כשחזרתי ראיתי את רועי יושב בחדרו,כשכבר הכל ארוז בתיקים.
הוא סיפר לי שגלעד עזב ב-4 בבוקר,כשהעיר אותו כדי להיפרד ממנו לשלום. רועי חיכה ללורין,הם נסעו כמה חבר'ה לעמק נוברה.
אני בכל אופן הייתי בשוק שגלעד עזב ככה ומסר לנו ד"ש דרך רועי.
זה לא הגיוני! רק אתמול הוא ישב איתנו בחדר עד שעה מאוחרת,הייתה הפסקת חשמל וישבנו עם נר ופנס.
גלעד היה בלחץ ומבולבל נשארו לו שבועיים אחרונים בהודו.
האמת שאני מבינה את הבלבול הזה וכל הלחץ שלקראת סוף הטיול אמנם לי נשאר חודש וחצי אבל זה עדין מרגיש כמו הסוף…
הוא דיבר בלילה על אולי שיסע,אבל לא האמנתי כי השעה הייתה מאוחרת והוא לא בדק על כרטיס בכלל.
גלעד גלעד,היה כיף לצחוק ולהעביר את הזמן איתך…אני חושבת שאולי אתה אפילו חוויה מתקנת בשבילי.
לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה,אבל אני מאמינה שעוד נפגש בארץ "לחיים האמתיים" שעליהם דיברנו כבר בימים האחרונים.
כל השאלות שנשאלות פה בהודו בקרב כל המטיילים:"איך חוזרים לארץ? איך עוזבים את הודו? איך חוזרים לשגרה? ומאיפה מתחילים בכלל?".
הודו,את קסם אחד גדול. איך מסבירים בכלל מה זה הודו?
התשובה המתקבלת היא: שאי אפשר להסביר.
אם לא תהיה פה בהודו -לא תבין בכלל מה קורה פה, ועל מה אנשים מדברים כ"כ הרבה על הודו.
וכמו כל אחד לפני שמגיע להודו,שואל את עצמו :"מעניין מה הודו תעשה לי?,איך היא תשנה אותי? ומה יש בה בכלל שטוענים שהיא קסומה?
בכל אופן,אני כבר לא לפני הודו….בעצם זו פעם שנייה שלי באותו טיול,ואני כבר עם רגל אחת בארץ.
עד כה,הודו עשתה לי בי"ס של שנטי. היא לימדה אותי להירגע,ריככה אותי,לקחה סיטואציות שבהם הייתי נלחצת וכעוסה ולימדה אותי להשתחרר מהם.
סבלנות היא מילת המפתח בהודו. הודו איך לתאר אותך? איך לספר עליך ומאיזה נקודה להתחיל לחשוב עליך.
אני יכולה לתאר את הנופים המדהימים,את הצלילים שבקעו מהמקדשים שגרמו לי לחייך בהתפעלות,החברים המיוחדים שאהבו לשמוע את הבדיחות שלי בזמן "ישיבות",
אהבנו לצחוק עד כאב בטן ולסת,הריחות שנדפו מהמסעדות,האנשים הצבעוניים ברחובות וניחוחות הקטורת שמדליקים לכבוד האל שלהם.
הכפרים השקטים והרגועים שנותנים לגוף שלך תחושה של ריחוף. .
כמה פאפים מג'וינט או איזה "ראש טוב"…..ואז נותן מבט לרכסי ההרים המושלגים והירוקים כאשר נהר מדהים ורחב עובר ביניהם.
הדרכים בכפרים מדהימות כמו באגדות. אתה פשוט חלק מהאגדה הזו,כאילו מישהו צייר אותה בשבילך והכניס אותך לשם. הכל פשוט מושלם ונכון.
הפסיעות בשבילים הזוהרים,המפלים המתנפצים בחוזקה כאילו מתגאים ביופיים כשמצלמות מכוונות אליהם.
הסוסים היפים,הפרות השמנות,הפרפרים הגדולים והצבעוניים,העננים השקיעות והזריחות….קשה לתאר במילים ולפעמים גם תמונה לא תספק את המציאות הנגלית לעינינו(המטיילים).
תודה לכל הטבע הזה. תודה שזכיתי להנות וללמוד ממך.
נכנסתי לעולם שלא הייתי מעולם-אגדה מצוירת!!!
בערים נשמע צלילי צופר כלי הרכב (משאיות,ריקשה,אוטובוס,תלת-אופן..),דוכני רחוב ודבות ("מסעדה" מקומית),הקניות המלהיבות,בעלי החנויות שמנסים לשכנע אותך להיכנס לחנות שלהם וזורקים לך מילים בעברית,רוכלים ברחובות שמציעים לך לקנות דברים שאתה ממש לא צריך..(אבל אתה קונה…),
האוכל המפנק שמגיע בשפע (ולפעמים עם כאבי בטן),חווית הנסיעה בריקשה ותלת אופן.
אז מה נשאר עכשיו? אחרי הודו-נפאל-תאילנד-ווייטנאם?
אחרי כל החוויות,האקסטרים,האנשים בדרך,הטרקים וכל הרגעים שבהם השתנינו ולמדנו על עצמנו.
איך חוזרים לישראל מהודו אחרי כל זה,ומספרים לאנשים מה עברת…
ומה זה הודו,ובמה היא שונה משאר המדינות שטיילת בהם….
מה השינוי הזה שחל בנו…איך אנחנו עכשיו נראה בעייני כל האנשים הקרובים אלינו והמשפחה.
הלבוש,הדיבור,הבדיחות,השיגעונות,התעוזה,השינוי…
זו המילה-השינוי.
אז כמו ששאלתי בהתחלה:
איך מסבירים את הודו?
תגובות (0)