בגן הילדים בני ה- 4
אני רוצה לספר לך משהו שעם כתיבתו עדיין אינני מאמינה שזה אכן ארע.
באחד הימים ביקשה ממני אחת השכנות לעשות לה טובה וללכת להביא את הבן שלה מהגן.
הסכמתי ברצון כי כייף לי לטייל עם ילדים קטנים.
הגעתי לגן חצי שעה לפני הסיום וישבתי והקשבתי בקשב רב את הסיפור שהגננת סיפרה.
לאחר שסיימה החלו לבוא הורים לקחת את ילדיהם הביתה.
ניגשתי לבן של שכנתי שהוא כמובן הכיר אותו ואמרתי לו שהיום אני אקח אותו הביתה.
הוא אמר לי כך והוא בן 3 ורבע :"תגידי לאמא שלי שאני לא רוצה לחזור הביתה אני הולך עם שמרית לבית שלה (שמרית זו הגננת).
"אבל אתה צריך לבוא הביתה דון היית עם שמרית עד עכשיו ומחר בבקר שוב תיפגוש אותה.
"אני הולך לבית של שימרית וזהו".
צלצלתי בנייד שלי לשכנתי וסיפרתי לה כמה נחוש בדעתו דון שהוא הולך עם שמרית אליה הביתה.
"רוני תעשי לי טובה תגשי לשימרית ותשאלי אותה באם היא רוצה לקחת את דון אליה הביתה"
"אמרתי לה בסדר ואני לא סוגרת את הנייד, ניגשתי אליה לשימרית והיא חייכה חיוך מקסים ואמרה לי בוודאי היום תורו של דון להתארח אצלי ואני אחזיר אותו הביתה בסביבות השעה 20.00 רחוץ ואכול כך שרותי תוכל מיד להשכיבו לישון"
"שמעת רותי מה שימרית אמרה לי "??? "כן שמעתי רק חבל שלא ידענו אז לא הייתי מטריחה אותך ללכת"
הילדים הקטנים מאד מאד אוהבים את הגננות שלהם ומוכנים לוותר לשוב הביתה בתנאי שיוכלו להמשיך את יום הכייף בגן עם הגננת שכל כך אוהבת אותם והם אוהבים אותה מנה אחת אפיים.!!!
חזרתי הביתה וכל הדרך חשבתי כיצד יש מצבים שהגננות מכות את הילדים לדעתי זה לא יאומן כאשר אותה רואה את היחס החם שלהן אל הילדים ואת האהבה שהן מקבלות חזרה מהם.
תגובות (0)