על טעויות משלמים / פרק 15
" דניאל "? שאלתי בקול חלש אחרי מספר דקות של שתיקה , ראיתי במצלמה שהוא הרים
את ראשו מהשולחן והסתכל עלי , ראשו נח על כף ידו ועיניו היו עייפות .
" לא משנה , נדבר אחר כך " אמרתי שהבנתי שהבן אדם הזה עייף ואני סתם חופרת לו .
" לא , לא אני בסדר מה יש "? הוא שאל שהוא חצי מפהק , רציתי להגיד לו שהוא נראה חמוד
שהוא יושן , אבל כנראה שהוא סתם יצחק עלי , כן אולי אני אוהבת את הבן אדם הזה אולי לא ,
אני לא יודעת מה לעשות ! את מי אני אוהבת יותר ? לירון או דניאל ?
" סתם , רציתי להגיד לך שאתה נראה חמוד שאתה יושן " הנחתי את הידיים מתחת לעיניים ועשיתי
את עצמי בוכה , כאילו משפשפת באוויר את העיניים , דניאל צחק והצחוק שלו נשמע כול כך אמיתי
אני מקווה שאני אשמע אותו יותר , עבר רק יום אחד שאני מכירה אותו או יותר ? אני כבר לא זוכרת !
מחר הוא עומד לפגוש את אביו בפעם הראשונה בשש או שבע השנים האלו שהוא לא נמצא , הוא
עומד לראות את האבא שהוא לא ראה , ואבא שלו עומד לראות את בנו לראשונה ולראות איך הוא גדל , טוב לדעת שיש בני אדם שאוהבים אותך באמת , לפעמים אני מרגישה שכול האהבה של לירון ,
ניקי ואבי היא לא אמיתית , חוץ מלירון אף אחד לא אמר לי שהוא אוהב אותי כמו שלירון התכוון לזה ,
אבל באותו יום שגילנו את שניקי בהריון " היילי ידעת שאני אוהב אותך " התנתקתי ממחשבותיי
והסתכלתי לתוך המחשב שראיתי שדניאל כיסה את פיו בידו וצחקתי " מה קרה "? שאלתי כלא
מבינה , לא רציתי להראות לו ששמעתי את זה !
" היילי אני צריך לזוז כדי להרגן את כול הדברים למסיבה " שמעתי את דניאל אומר אחרי שתיקה מבכיה שחייכתי כמו דבילית שלא יבין ששמעתי " טוב נתראה מחר , להתראות " אמרתי וסגרתי
את המחשב בלי לחשוב לשנייה , הלכתי לכיוון המיטה ונזרקתי עליה , שוכבת על גב , מסתכלת
על התקרה ונזכרת באותו יום , כן אותו יום שגילתי שניקי בהריון !
" ניקי ילדה שובבה " צעקו חבריו של לירון בזמן שעברנו לידם בבית הספר , אני הלכתי בדיוק
לחזרת מעודדות וניקי רצתה ללכת הבייתה , היא כול כך רצתה לעוף מבית הספר שאף אחד
לא יגלה מה היא עשתה עם לירון באותם ימים , אני כמובן לא ידעתי !
" תעשו טובה ותשתקו " היא נאחזה בביטנה אבל לא בחוזקה , כך שלא היה אפשר לראות שהיא בהריון , באותו יום התחלתי לשנוא את לירון שהוא לא הגן על ניקי , אולי הוא ספר להם שהוא אהב אותי ובגלל זה הם לא אמרו שום דבר , לא מילה ולא ציוץ , רק מבטים מהירים .
" אנחנו לא אלו שעשו את מה שהם עשו , לא ככה "? הם צחקו וחילקו כיפיים .
" אני באמת מצטערת על מה שעשיתו באותו יום , אבל אתם יודעים מה אומרים , על טעויות משלמים , ולירון " היא הביטה בו והוא רק החזיק את הבקבוק הוודקה הקטן שלא נראה באמת כמו וודקה " אולי שככת מה אמרת על אחותי הקטנה , זוכר ? רוצה שהיא תגלה כמו שאמרים , מסכנים שמתאהבים " באותו יום ממש רציתי לדעת על מה ניקי דיברה אבל לא קפצתי עליה או משהו , שמרתי על איזון והמשכתי לראות הסצנה המתרכשת " מה אמרתי "? הוא שאל והסתכל עלי , שהסתכלתי עליו , באמת היה לו מבט של בן אדם שהוא אוהב מסתכל עליו אבל לא ידעתי על זה באותם ימים " לומר בקול "? היא רכנה עליו עם האצבע המאשימה ולירון נרתע לאחור .
" אני מעדיף שתשתקי " הוא אמר ובא להעיף לה כאפה אבל עצרתי את ידו , החזקתי בידו והוא הביט בי שאותו יום , הסתכל על עיניי , על שפתיי , על גופי ורצה וזה נראה מבט של בן אדם רעב שמת לטרוף אותי עכשיו , אבל לא לטרוף במובן לאכול , לטרוף במילה לנשק " אל תגע באחותי " אמרתי ולירון וחבריו קפצו מן הספספל שעומד מול הלוקרים והתחילו ללכת לצד , בהיתי בהם שהם מתרחקים לאורך המסדרון ושלירון מסתכל עלי , הסתובבתי אחורה כדי לראות איפה ניקי אבל היא
לא עמדה מאחורי , נעלמה כאילו לא היה עכשיו שום ויכוח !
תגובות (2)
ווואוו המשךךךךך דחוףף!
איזה מניאק לירון מי מרביץ לבנות
תמשיכי