סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 96:))

המראיין:"אני אתחיל עם הארי."
הבנים צחקו,
נייל:"כמו המעריצות שלנו, בכללי כמו כל הנשים." הלחיים של הארי היו אדומות והוא חייך חיוך עם גומות, המראיין:"בלונדיניות, ברונטיות או רדהאד(שיער אדום)?"
הארי:"אוו, האמת. כל החברות שלי היו בלונדיניות, אבל ברונטיות גם בסדר."
המראיין:"מה איתך זאיין?"
זאיין:"זה באמת לא משנה, האופי משנה."
נייל:"אני יותר בכיוון של ירוקות."
המראיין:"עכשיו כל המעריצות שלכם יצבעו לירוק. תתכוננו."
לואי:"ברונטיות, ברור."
המראיין:"מה אתם חושבים שהכי השתנה השנה?"
ליאם:"שאלה טובה, אני חושב שהכל השתנה השנה. השנה הזו שינתה את החיים שלי,"
הארי:"הכל השתנה. ממש מקצה לקצה, השנה טסה מהר ואני מודה למעריצים הנהדרים שלנו, הם המשפחה שלנו. בלעדיהם אנחנו כלום." הוא שלח נשיקה למצלמה, המראיין:"נשחק משחק קטן, אני אשאל מי סינגל(רווק) ומי טייקן(Taken-תפוס) נתחיל מליאם, לואי, הארי, זאיין נייל."
ליאם:"טייקן!"
לואי:"טייקן בייבההה"
הארי:"אממ.. סינגל" הוא צחק כאילו הוא מסתיר משהו.
זאיין:"סינגל."
נייל:"סינגל."
המראיין:"נייל מה אתה חושב על חברה? דמי מתאימה?"
נייל:"דמי מדהימה, ואנחנו חברים ממש טובים.. אני חושב שאני צריך זמן. רק נכנסנו לעולם הזה אתה יודע"
המראיין:"הארי סינגל? באמת?"
ליאם:" הוא בקטע של מבוגרות." ליאם קרץ להארי, הארי עוד הפעם הסמיק. על המסך הגדול שהיה מאחוריהם הופיעה תמונה של הארי ועוד מישהי מחזיקים ידיים ברחוב, המראיין:"סינגל אה?" הקהל צחק, הארי:"זה היה שבוע שעבר בחתונה של אחד מהצוות שלנו, הכרנו באותו הלילה וחשבתי להחזיר אותה הביתה."
המראיין:"להחזיר אותה הביתה? לא לקחת אותה? רגע.. הלכתם לבית שלך או שלה?"
הארי ממש הסמיק וחייך חיוך דבילי, הבנים צחקו וכך גם הקהל, המראיין:"אתה חושב שיצא מזה משהו?"
הארי:"אני לא יודע…"

כיביתי את הטלוויזיה והסתכלתי על המסך השחור.
-"אני מצטערת."
"זה בסדר גמור," סיננתי, הגשם בחוץ התחזק וגם הרעמים והברקים, רק רציתי להיכנס מתחת לפוך ולעצום עיניים, ולא לחשוב על כלום.
-"בואי" ג'יין משכה אותי לחיבוק, "אני עייפה.."
-"גם אני." היא אמרה ונכנסה מתחת לשמיכה, נשכבתי לידה בסלון ועצמנו עיניים.
זה סימן שאני והארי לא צריכים לחזור להיות ביחד, עבר לי ממנו לגמרי.