נערת האש פרק 8

המטר יריות לא פגע בה.
היא העלתה חיוך קטן והחיילים החלו להישרף במקומם.
"לא עוד רחמים." הסכימה עם עצמה כשהתקדמה באיטיות לעבר המעלית.
* * * * *
הפסטיבל של השנה התקיים כרגיל בראש ההר כשכל הדרך עד למעלה מלווה בקישוטים.
החג למתים.
החג שאן הכי אהבה לחגוג.
המתים, אלא שלא יכולים לצחוק עלייך,
אלא שלא יכולים להעיר לך שאתה לא טוב מספיק.
אלא שלא אכפת להם מה היית פעם.
אלא שהם רק מקשיבים.
אלא שאן הכי אהבה.
וביניהן האמא האהובה של אן.
היא עלתה לעבר ההר.
אבל לא בדרך שכולם עלו בה.
אחרי הכל, כל הבגדים שלה ספוגים דם שהתקשה כבר אחרי שבוע אחרי הבריחה שלה ממתקן הניסויים.
היא התקדמה דרך השיחים והיער לכיוון ראש ההר.
עיניה היו כבויות, לא היה אכפת לה מכלום.
רק להגיע לשם ולחגוג את חג המתים כמו שחגגה פעם.
היא ראתה נערה שרצה לתוך היער עם בגדים שהיו במידה שלה בדיוק.
"אולי אני יהרוג אותה ואקח אותם?" חשבה לעצמה.
היא העלתה חיוך קטן ושטני והתקדמה לעבר הנערה.
לפתע היא שמעה קול בכי.
הנערה בכתה.
זה לא עצר את אן.
היא המשיכה להתקדם כשהיא מדליקה סכין מאש בידה.
לפתע שמעה קול צעדים מכיוון השביל.
היא קפצה על ענף עץ והתבוננה במתרחש.
נער הגיע לנערה הבוכה וטפח לה על השכם.
"אל תדאגי, הכל יהיה בסדר…" הוא חייך אליה.
הוא היה מוכר לאן.
משום מה, לפתע אן השתתפה בצערה של הנערה.
רק בגלל אותו נער.
היא לא ראתה את פניו, אבל הרגישה כאילו היא מכירה אותו כבר מזמן.
אחרי שהתבוננה יותר טוב.
הבחינה במי היה מדובר.
זה אותו אחד שהיה אכפת לה ממנו.
"ג'יימס…" דמעות פרצו מעיניה.
"קדימה.. בואי נחזור לפסטיבל.." חייך אל הנערה.
"אוקיי.." היא מחתה את דמעותיה.
"יופי…" הוא היה מרוצה ועזר לה לקום מהסלע שהתיישבה עליו.
אן ירדה מהעץ בקפיצה שקטה והתחבאה מאחורי שיח.
"אשאל אותו לשלומו ואלך.." סיכמה עם עצמה אן.
"ג'יימס?" עצרה הנערה את ג'יימס מללכת.
"מה ונסה?" שאל.
היא התקרבה אליו וחיבקה אותו.
אן הרגישה איך ליבה בוער מקנאה.
ג'יימס לא עשה כלום.
הוא היה המום.
ואז, אחרי שונסה הרפתה את החיבוק, היא אחזה בראשו של ג'יימס ונישקה אותו כשדמעה חוצה את פניה החלקות.
ג'יימס דחף אותה ממנו אבל היא לא הרפתה עוד.
היא אהבה אותו.
היא אהבה אותו כמו שאן אהבה אותו.
אן עמדה בצד והרגישה איך חלקי הלב שלה נופלים אחד אחרי השני בקצב מטורף.
לאחר כמה שניות ג'יימס הצליח להרחיק אותה ממנו.
"מה את עושה!?" צעק עליה כשהוא מנגב את פיו.
"אני אוהבת אותך!" בכתה.
"מ-מה?" הוא היה בתדהמה מוחלטת.
"אני אוהבת אותך, ג'יימס!" המשיכה ואז קפצה עליו והפילה אותו על הריצפה ואז המשיכה לנשק אותו כשאן מביטה מהצד כשליבה גוסס.
לפתע אן נזכרה.
"לא עוד רחמים…" היא אמרה בקול.
ג'יימס וונסה שמעו אותה וקמו ממקום בבהלה.
"מי שם!?" נבהלה ונסה והתחבאה מאחורי ג'יימס.
אן יצאה מאחורי הצללים כשהיא אוחזת סכין אש בידה.
"לא עוד רחמים…" חזרה.
היא התקדמה לעברם בראש מורכן.