מדי המוזיקה- פרק 7

"הארי! לא יפה!" אני והארי בישלנו יחד במטבח הגדול, מעיפים ביצים וקמח לכל מקום.
הארי זרק עלי חביתה,
"זה סתם בזבוז!" צווחתי,
"לא נכון! זה תענוג יותר גדול מלאכול!" אמר ופיזר עלי אבקת סוכר.
אני והארי החלטנו להתעלם ממה שקרה עד עכשיו ולהתחיל מחדש.
"הארולד." קראתי לו בשם 'הארולד' כי זה מרגיז אותו,
"לא!! אני ה-א-ר-י-! המעריצות יהרגו אותך!" איים ופתח בטלפון שלו את דף הטוויטר, בשביל להזהיר.
"ילדה יפה! את כולך מלוכלכת. הארולד, מה עשית לה??" צרח זאין שראה את הבלאגן,
"אופס." צחק הארי,
לואי עלה מהמרתף של הווילה והשתנק, "מה?!? מה קרה פה?"
"אופס." הארי אמר שנית.
"אני הולכת להתקלח וללכת לארוחת הערב, הארי הרס את כל המצרכים שהיו בשביל להכין משהו." יללתי ועליתי למעלה להתארגן.
~ארוחת הערב~
נכנסתי לשירותים בסערה ובחנתי במראה את עצמי,
שיער בלונדיני גלי, עיניים כחולות כהות, אך סולד, שפה עליונה דקה.
מה הם מוצאים בי??
בחנתי את בגדיי, חולצת טריקו ירוקה, הג'ינס המשופשף הרגיל והאולסטר השחורות.
שוב אני שואלת את עצמי, 'מה הם מוצאים בי??'
היום בארוחת הערב נייל אמר לי שהוא מחבב אותי, ואני מצטטת: "אממ.. לורן? אני רציתי להגיד לך את זה, אבל אני לא יודע איך. אז.. אני.. אני די מחבב אותך, את יודעת."
אני לא ידעתי מה להגיד לו, והנה אני, נסערת בשירותים.
נשמעה דפיקה על הדלת, "לורן, את בסדר? אני מצטער." נשמע קולו העצוב של נייל. פתחתי את הדלת וצנחתי לזרועותיו של נייל,
"אני לא יודעת מה להגיד.." יללתי לחולצתו,
"את לא צריכה להגיד כלום." לחש ורכן לעברי.
גלי צפייה רטטו בי, חיכיתי למגע שלו.
וברגע הכי לא מתאים ליאם נכנס לתמונה וצרח: "נייל, לורן??! מחפשים אותכם! ברל'ה, ברל'ה, צא החוצה, אמא ואבא הכינו לך עוגה!!"
חיוך סתמי עלה על פניו של נייל ושנינו פרצנו בצחוק מתגלגל,
~מאוחר יותר באותו הערב~
ישבתי בגינה בחצר ומוללתי עלי כותרת של וורד לבן.
"ילדה יפה! מה את עושה כאן?! קפוא פה!" אמר זאין ועטף אותי במעילו,
"בואי, ניכנס פנימה."
"זאין, מה אתה עושה כאן?"
"עשינו חזרה. את יודעת, מחר ההופעה."
"כן." חיוך קלוש טיפס על פני.
"אז.. מה עשית שם בחוץ?" שאל זאין בדאגה,
"חשבתי."
"ממ.." המהם זאין ודחף אותי לתוך הספה, מול האח.
"רוצה שוקו?" שאל זאין,
"כן!" אמרתי כמו ילדה קטנה והתכרבלתי בשמיכה הדקיקה שנחה בעדינות על הספה בצבע השמנת.
כעבור מספר דקות זאין הגיש לי ספל חם מלא בשוקו עם קצפת לבנה מעל,
התפעלתי, "מאיפה למדת להכין את זה?? זה נראה מקצועי.."
חיוך רפרף על שפתיו של זאין, "אמא שלי תמיד הכינה לי את זה שהייתי קטן."
אני חושבת שמצאתי ידיד.
אני וזאין הפעלנו טלוויזיה והתכרבלנו ביחד בשמיכה החומה.