אף אחד לא זקוק לי יותר-פרק 3..

אלין חששה אבל , הסכימה , אמרה שהיא מוכנה לעשות הכל , כדי להפסיק את מה שקורה בבית ספר , זה כבר 5 שנים קורה , שמציקים לה , והנערים הבטיחו שהם יעזרו , היא הלכה איתם ובדרך שאלה שאלות כמו מה זה "המועדון הזה בעצם" ? והם היו אומרים "זה מועדון קריאת ספרים" !! אלין סמכה עליהם , ובדרך הם שאלו אותה , את מספרת לאמא שלך דברים ? למשל את זה שמציקים לך ? "לא לעולם לא סיפרתי" , אווקי אז אנחנו נהיו החברים החדשים שלך , אנחנו נעזור לך בהכל" , והינה הגענו תיכנסי" אבל רגע מה זה המקום הזה ? " מה זה המקלט הזה , אמרתם שזה מועדון " סתמי כבר צעק אחד הנערים ודחף את אלין בחוזקה ,אלין הבינה שמשהו לא בסדר, וזה לא באמת המועדון הזה , ששם יהיו לה חברים אמיתים , ששם יגנו עלייה מזה שמציקים לה, מה שאלין זוכרת זה רק חושך צעקות וכאבים !! היא זיכרה משם רק את המשפט "עם תספרי מה שקרה שם , יקרה לך משהו רע ואנחנו נדאג לזה" , אלין האמינה והחליטה לשתוק , עבר לו יום ועוד יום , הם היו פוגשים אותה אחרי בית הספר והולכים איתה למקלט , היא זוכרת מהחיים שלה צעקות , חושך , ודמויות שצוחקות עלייה, בבית ספר היו מציקים לה , אחרי בית ספר היא הייתה מאחרת הביתה , כי היו לוקחים אותה איתם הנערים האלה , וככה עבר לו עוד יום ועוד יום , אלין הייתה במבוכה , פחדה לספר , המשפט הזה הידהד לה בראש "עם תספרי יקרה לך משהו רע ואנחנו נדאג לזה " , היא לא שחכה אותו , היא לא הייתה נרדמת , רק חושבת על המשפט הזה , ועל הפלשבקים והתמונות של מה שהיא זוכרת שקורה שם , כשהייתה מדברת עם אמא או עם המורות , הייתה מחייכת חיוך רחב וגדול עם המילה,"הכל בסדדר" , ומאחורה זה עמדו המון מילים "מציקים לי , רע לי ,אני לא יכולה יותר" , אלין לא היתייאשה , היא החליטה להיתמודד עם זה ולהאמין שיום יבוא והיא תצליח, וכך עברה לה עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה של אינואים , אלין כבר בכיתה ח' , היא רואה הכל שחור ,היא מבינה שהחיים שלה לא מוצלחים יותר , אף אחד לא באמת יודע מה עובר עלייה היא מחליטה לסיים עם זה , מגיע יום והיא שמחה הכי שבעולם , משתוללת , משתתפת בשיעור , מחבקת את כל המורות כאילו שהיא לא תראה אותם יותר בחיים , ואומרת שהיא תמיד תזכוראותם , כולם התחילו לחשדו הבינו שמשהו לא בסדר ,אבל אלין חייכה חיוך רחב ואמרה היום זה הסוף , אבל הכל בסדר, כן הכל בסדר .. הגיעה השעה 1 , כולם הולכים הביתה , אלין ממהרת בריצה לחזור הביתה , כשהיא לבד , אמא בעבודה , והבית ריק , היא מחליטה לעשות את זה מדליקה מוזיקה , ומושיטה את היד לעבר ה-..