מדי המוזיקה- פרק 5

התעוררתי לחיבוק של נייל.
נראה לי שהתרגלתי אליהם, ואני לא כל כך מתרגשת מהעובדה שהם מפורסמים ואני חולה על כל פרט בהם,
אוקיי, אני מודה, חוץ מכמה תכונות מעצבנות ביותר.
הזזתי בעדינות את הזרועות של נייל ונכנסתי לשירותים, מלווה בלבנים, ג'ינס ארוך משופשף וחולצה ארוכה בצבע תכלת עם כיס קטן בצד.
עשיתי את כל שאר הדברים הנחוצים לי ויצאתי מחדר האמבטיה לסלון, לראות טלוויזיה.
הארי ירד במדרגות והתיישב לידי והספה השמיעה מין קול אוושה חלוש, כאילו נאנחה.
"בוקר טוב הארי!"
"בוקר טוב לך, יש לך מצב רוח טוב היום!"
"כן. עבר עלי לילה…- לילה מוזר."
הוא כרך את זרועו והצמיד אותי אליו, ישבנו ככה, כידידים, וצפינו בבובספוג.
תחושת חמימות עברה בי, סתם לשבת ליד הארי ולצפות בתוכנית מצחיקה, היה כל כך נחמד.
מחשבות הציפו אותי,
נייל. אנחנו נחשבים זוג? לא, פשוט נרדמנו ביחד. זה לא מזיק, נכון?
נכון?!
"על מה את חושבת? את נראית מודאגת."
"סתם. נייל נרדם אצלי במיטה. אין לזה משמעות מבחינתי, אבל, אני תוהה עם יש לזה משמעות מבחינתו."
הארי נראה מודאג וקצת כעוס,
:הוא ישן אצלך במיטה??"
" זה פשוט סיפור ארוך."
"אולי כדאי שתדברו. לא היה לזה משמעות מבחינתך??"
"לא." קמתי מהספה אל המטבח והתחלתי לאסוף מוצרים להכנת חביתה.
"אתה רוצה גם?" צעקתי לחלל האוויר.
"כן."
"כן." אמר קול אחר,
"אה??"
"זה נייל." אמר הארי, בקול עצבני משהו,
"אה, תוספות, מישהו?"
"אפשר עם סלט?" אמר נייל בעודו מתקדם למטבח.
"כן. הארי?"
"גבינה." הכנתי את החביתות ואת הסלט בשביל ניייל והגשתי לכולם, אכלנו ועוינות אפפה את השולחן. בהלוויות הייתה פחות עוינות.