אף אחד לא זקוק לי יותר – פרק 1 ..

הייתה זאת אלין , ילדה עם שמחת חיים , שתמיד הייתה מתנדבת בבית הספר , ועוזרת , אומרת בוקר טוב , לשרת , למורה , ולמנהלת , ילדה שהיה לה כיף לבוא לבית הספר , ללמוד , ולהצליח , להיתפתח , ולהשכיל , הילדה שהיה אכפת לה מכולם , וכשהיו פוגעים בה היא לא הייתה שומרת טינה , והייתה אומרת "אני סולחת , גם עם לא ביקשתם סליחה" , מחייכת והולכת , עם היו צריכים עזרה היא ישר הייתה מתייצבת שם , ואומרת "אני כאן בישביל לעזור" , הייתה מפנה זמן פנוי אחרי בית הספר , בישביל לעזור לילדים הקטנים ממנה בשיעורי הבית , כדי שיצליחו !!
אבל מבפנים תמיד היה לה כואב , היא ידעה להבדיל בין הרע לטוב , היא ידעה להרגיש את הדיכאון הזה שהיה מכה בה שנית כל יום , היא ידעה וידעה וידעה , היא הרגישה כל יום את הסבל הזה , כל יום מחדש , אבל לא נשברה .. אז זהו הסיפור של אלין – הכל התחיל בכיתה א' , היום הראשון לבית ספר , אלין התלבשה יפה כמו כולם , ואמא לוותה אותה לבית הספר , אלין נכנסה לכיתה חדשה , נורא שמחה , שהיא סופסוף בבית ספר , הכירה את המורה החדשה , והכירה חברות חדשות , היו שם גם חברות שלה שהיו איתה לפני בית הספר , היא החליטה להיתיישב ליד "הגר" , חברתה הטובה , והינה הצלצול הראשון , היום הראשון , הכל כלכך שונה כלכך חדש , המנהלת נכנסת ואומרת בוקר טוב , המורה עומדת ומחייכת לתלמידיה כל פעם מחדש , ילדים שיותר גדולים ממנה מסתובבים בבית הספר גם כן , היא הייתה כלכך שמחה , הרגישה משויכת , והינה נכנסו תלמידי כיתות ו' , ולכחו את אלין וחבריה לכיתה לסיור בבית הספר , הכירו להם את חדר המורים , ואת כל השאר, וכך במהירות היסתיים לו היום הראשון ללימודים , בסיורים וברכות בוקר טוב של ההנהלה והמורות , אלין הייתה כלכך מאושרת היא רצתה לחזור לבית הספר כל יום כמו תמיד , אמא של אלין הייתה בעבודה , לכן אלין הייתה צריכה לחזור לבד הביתה , היא הייתה גרה ממש מול בית הספר , היא אמרה "טוב אני כבר ילדה גדולה , אני יוכל לחזור לבד " , וזהו היה היום שהיא תמיד תזכור , היה לה כיף , כל הדרך הביתה היא חשבה על איזה כיף היה בבית הספר , בדרך הביתה ראתה שני בנים מכיתתה -בני ודני,הם גם כיתה א' , הם נורא קטנים , בגילה , והיא חייכה לכיוונם ופתאום הם אמרו "תראו את הסמרטוט הזאת , חושבת שהיא מקובלת" , אלין חשבה לעצמה שהיא לא תתיחס כי יהיה לה טוב בבית הספר , היא המשיכה ללכת , עד שדני היסתובב שוב ואמר …