סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 90:))

-"שלום,"
"שלום, במה אוכל לעזור לך?"זיהיתי את הקול של הארי והרמתי את ראשי, הסתכלתי על המתולתל הזה שנראה כאילו הערתי אותו השניה מסיוט, עין אחת פתוחה השניה מנסה לא להירדם עוד הפעם
-"הוא בא אלי!" צעקתי, הוא התקרב אלי והדביק לי נשיקה דביקה על השפתיים,
"אין זמן לנשיקות עכשיו." אמרה היילי, -"אני מכיר אותם ואני יכול לחתום גם שהם משפחה טובה."
-"אתה יודע איך זה חמוד, כל המשפחות הטובות מחביאות משהו." אמר השוטר, -"אנחנו נעשה בדק בית, אתם משחוררים למעצר בית."
-"ידעתי שהכל יסתדר." חיבקתי את הארי, סוף טוב הכל טוב.
רגע קאט- ג'ונתן, הרי זה היה שלו. אני צריכה לבגוד בו למכור אותו למשטרה?
הרי, הוא היה חבר ממש טוב- ואני מודה היילי עלתה לי קצת על העצבים ואם היא תמשיך אני אעשה את זה רק בגללה. אני מצטערת ג'וני.

-"תסלח לנו הארי אבל אנחנו משפחה, וכמו כל משפחה משפחה צריכה לדבר." פתחתי את הדלת ונכנסנו,
הארי הנהן וחייך אל היילי, היא מגרשת אותו? לאלא זה לא, היא לא.
"הארי הוא כמו בן משפחה אז, אם לא אכפת לך." דפקתי לה מבט שתפסיק, "אני רוצה להבין של מי זה." אמא התיישבה בסלון, -"what a mess!"
-"מי שהכניס אותנו לזה שיגיד עכשיו. בלי משחקים" אבא הסתכל עלי ואז על הארי
"איך זה היה נראה?" הארי הרים גבה, כנראה התעורר
-"אבקה לבנה איך זה היה נראה?"
אבא המשיך להסתכל עלינו, רק שלא יפול עלינו החשד ואני אצטרך לשבת על זה בכלא.
-"אבא אני בקושי מתקרבת לסיגריות, ותאמין לי כמה בהמות מהכיתה שלי מעשנות מול ההורים שלהם."
"אבל את יודעת מה זה סיגריות." הוא מנסה להיות מצחיק או מה?
-"אני מצטערת באמת שאני יודעת מה זה סיגריות." לקחתי את הפלאפון שלי ועליתי לחדר, הייתי חייבת לדבר על ג'וני על זה. אני צריכה כמה הסברים

-"הלו?"
"הלו אתה אומר לי? הלו?" לקחתי כמה בגדים מהארון והחלפתי אותם, -"קרה משהו?"
"לא. חוץ מזה שתפסו אותנו עם סם במכונית באמצע הדרך." לחשתי כדי שאף אחד לא ישמע, לא רציתי שהארי ידע שאני יודעת שזה קשור אל ג'וני
"תגיד לי מאיפה יש לך סם?!"
-"אני? את…. לא את חושבת שזה שלי?"
"של מי? של סבתא שלי? הרי היא לא הייתה איתנו במכונית! אתה היית, ואף אחד לא מעשן אצלנו במשפחה."
-"אז תבדקי אולי אנשים התחילו לעשן בבית שלך." הקול שלו השתנה, "לא אל תראה לי בן אדם אחר עכשיו ג'ונתן. אני האמנתי לך."
-"זו שיחה לא לטלפון, אני אדבר איתך כבר." הוא ניתק, זרקתי את האייפון על המיטה ולקחתי את השמלה לכביסה, בדרך פגשתי בהארי -"עם מי דיברת?"
"סתם… ידיד"
-"ידיד באמצע הלילה?"
"ידיד ממש ממש טוב"
-"ממתי לך יש ידידים?"
"תתפלא, לא הכל סובב סביב סטיילס, חמוד" נתתי לו נשיקה קטנה באף וחזרתי לחדר
לבשתי את המכנסיים הגדולות שלו ואת הגופיה הישנה שהוא הביא לי, -"אם אני כבר כאן, אז אפשר לישון?"
"אתה צריך לעבור דרך אמא שלי ואז מבחן אצל אבא, ומצעים חדשים. אה וכן- לא לנשום לכיווני, בכלל." צחקתי
הוא צחק ונכנס למיטה עם הבגדים שלו, מכסה את שנינו בפוך, -"עברתי את המבחנים בשלום, אני הארי."
"קימברלי." חייכתי אליו ועטפתי את עורפו, -"אני כנראה אשאר אחותך הקטנה לנצח."
"אני באמת אקנא במי שיזכה בך." הוא הזכיר את המשפט ההוא של השנים הטובות, הוו אני מתגעגעת לאותם שנים, אפילו שהייתי נפגעת, הייתי ליידו.
הרגשתי את חום גופו עוטף אותי בידיו הגדולות, -"אני אוהבת אותך, סטיילס."

פקחתי עין אחת, מסתכלת מסביב. הו אני לא בבית
רגע- אני לא בבית.
איפה אני?
הרגשתי את היד של הארי מחליקה על הגב שלי
-"הארי, תתעורר."
הסתכלתי עליו ישן כמו מלאך עם התלתלים שעל הכרית הלבנה
"כן אהובה?" הוא מלמל והתהפך לכיוון השני עם הגב אלי -"אנחנו לא בבית."
הוא מילמל משהו וכיסה את עצמו בשמיכה -"מה אנחנו עושים פה?" עליתי עליו, לא נותנת לו לישון עד שיסביר לי מה אנחנו עושים פה.
"זוכרת בדק בית? משטרה? סם של ג'ונתן?"
הנהנתי, –
"אז הבאתי אותך לכאן, בית של בראד."
-סם של ג'ונתן? איך הוא יודע?
"סם של ג'ונתן?"
-"אה כן, תפסו את החבר האמריקאי שלך. היית צריכה להקשיב לי כשאמרתי שלא צריך להסתובב עם אחרים. ועכשיו אפשר לישון?" קמתי ממנו ויצאתי מהר מהחדר,

בראד ישב בספה עם ריילי שותה בירה ורואה חדשות.
"אמש נעצרו שני סוחרי סמים צעירים בדרך לניו יורק, כרגע מדווחים מהמשטרה שלא יפרסמו את שמותיהם עד אחרי המשפט שיארך השבוע. ועכשיו לתחזית…"