טלפון שבור- פרק 6 על הארי

~ נקודת מבט הארי ~

ישבתי בחדר האיפור ושיחקתי באייפון עוד מעט מתחילה ההופעה .
הייתי נורא מרוכז במשחק עד שזאין החליט להפריע לי "ההההאאררייי" הוא צעק לי "אהעהא?" עניתי , הוא ביקש שאבוא ואעזור לו במשו , יצאתי מהחדר , זאין נייל ועוד שתי בנות עמדו מחוץ לחדר.
זאין ביקש ממני ומנייל ללוות את הבנות למאחורי הקלעים,ממה שהבנתי הן הלכו לאיבוד …
"מה , מאיפה אתן?" שאלתי "אני מישראל" ענתה אחת הבנות הייתי די מופתע "אני מליוורפול" אמרה השנייה , "ישראל זה לא קצת רחוק?" שאלתי בחיוך "חחח כן קצת" המשכנו ללכת . "מה אתן הכי אוהבות לאכול?" שאל נייל "חחחחחח נייל אולי תפסיק לחשוב על אוכל לרגע אחד לשם שינוי ?" אמרתי וצחקנו .
המשכנו לדבר עם הבנות "האנגלית שלך ממש טובה" אמרתי לאחת הבנות זאת עם הצמה , היא פשוט מדברת כמעט שוטף למרות שיש לה מבטא "תודה אני אוהבת את השפה" היא ענתה לי , יש בה משהו ממש חמוד היא נראית מיוחד שונה , ויש לה עיניים בוהקות פשוט מתוקה .
ליווינו את הבנות עד לחברות שלהן ונפרדנו מהן , הילדה עם הצמה רצה לחברתה והלכה עם חברותיה , פתאום שמתי לב שהטלפון שלה נפל , כניראה בזמן שהיא רצה , הרמתי אותו וראיתי שהוא שבור "מה זה? ממתי יש לך גלאקסי?" שאל אותי נייל "זה לא שלי היא הפילה את זה" עניתי , מסך הטלפון נשבר אך הוא עדיין עבד , בטלפון הייתה סיסמא ותמונה של אותה הילדה והיה רשום למעלה משפט -1D אהבת חיי ,מרינה המלכה <3- , חייכתי מה עד כדי כך היא מעריצה אותנו . המשכנו וחזרנו לחדר השם שלה באמת יפה , לא תשמע אותו הרבה . "מה זה מה יש לך ביד?" שאל לואי בעודו מכוסה כולו בפודרה "ילדה אחת הפילה אותו" עניתי , "איך תחזיר לה אותו?" לואי שאל "היא תיהיה במפגש מאחורי הקלעים" עניתי וחזרתי לשחק באייפון.
"קדימה , קדימה המעריצות מחכות מאחורי הקלעים כבר !" אמר אחד המפיקים ורצנו מהר לאולם שמאחורי הקלעים. הטלפון שלה היה אצלי הכיס חיפשתי אותה בעיני ולא הצלחתי ליראות אותה היו שם הרבה מעריצות רועשות , "הארי , האריי" צעק לי נייל "מהה??" צעקתי לו בחזרה מרוב הרעש של כל המעריצות "הילדה עם הצמה" הוא צעק לי , רצתי לכיוונו אך היא לא הייתה שם כבר "היא הייתה פה וחתמתי לה והיצטלמנו אמרתי לה שאתה מחפש אותה" הוא אמר . חזרנו לחדר ההלבשה "עוד 5 דקות עולים לבמה" הודיעו בכריזה והתקדמנו לעבר הכניסה לבמה . "מה תעשה בקשר לטלפון?" שאל לואי "אני אנסה למצוא אותה ולחחזיר לה אותו" אמרתי ועלינו לבמה.
בעודנו שרים ניסיתי לחפש עם העיניים את אותה הילדה עם הצמה,אך לא ראיתי אותה מרוב התאורה.
השיר האחרון הגיע , והוא כמעט ניגמר.
השיר ניגמר הודנו לכל המעריצות "עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם " המעריצות צרחו והמפיק עשה תנועה של -אין ברירה- זאין החליט שנשיר WMYB רגע לפני שעמדנו לשיר "רגע שנייה , לפני שנתחיל בשיר , יש מישהי בקהל בשם מרינה מישראל הייתי רוצה שהיא תעלה לבמה בבקשה ?" הקהל השתתק וראיתי אותה מסוף הקהל מנסה לפלס לעצמה את הדרך לבמה . "זו היא?" שאל אחד המאבטחים ומצביעה על הילדה "כן" עניתי והם עזרו לה לעבור דרך הגדר שהפרידה בנינו לבין המעריצות , החזקתי בידה והעלתי אותה לבמה "תשבי על הספה" אמרי והיא התיישבה במרכז הבמה על הספה , התחלנו לשיר את השיר , וגמרנו הודנו שוב למעריצות ותפסתי בידה של הילדה ולקחתי אותה איתי למאחורי הקלעים. היא הייתה די מבוהלת ומבולבלת זה היה ניראה כאילו היא עוד שנייה בוכה. "יש לי משהו ששייך לך" הוצאתי את הטלפון שלה מהכיס שלי "הוא דיי שבור" אמרתי "ואני לא הבנתי איפה הוא, חשבתי ששכחתי אותו בבית המלון, תודה לך" היא אמרה ודמעות החלו לזלוג בעיניה.
"חח למה את בוכה?" שאלתי "חחח אין לי מושג אני לא שולטת בזה" היא אמרה וחיבקתי אותה . "אפשר את המספר שלך?" שאלתי "למה?" "אני מכיר מישהו שיתקן לך את המסך,אני תמיד הולך עליו" אמרתי לה "אה אוקי" היא ענתה ונתנה לי את המספר לה . "אני אתקשר עלייך ואודיע לך כדי שניפגש ונתקן לך אותו" אמרתי , היא הודתה לי כל כך הרבה פעמים שחשבתי שאני פשוט שונא את המילה תודה וניפרדנו לשלום.

~נקודת מבט מרינה~

ניפרדנו מנייל והארי ורצנו למפגש למאחורי הקלעים.
"אאמאאא אני עומדת להיתעלף" צעקה ריצ'ל ואמרה "אני לא מאמינה שהייתן כל כך קרובות לבנים !! אני כבר הייתי מתעלפת מזמן" צחקנו ונכנסנו , היו שם כל כך הרבה מעריצות , ראיתי את נייל עומד שם ורצתי עליו ומשכתי את ליז אחריי "אתה יכול לחתום לי על אלה?" שאלתי "אה אני זוכרת אותך, כן בטח ודרך אגב הארי חיפש אותך" נייל אמר לי , הארי?? חשבתי לעצמי , מה הוא רוצה ? לא חשבתי על זה הרבה ושחכתי מזה . הבנים הלכו ומיהרנו להופעה . "אוףף נידפקנו אנחנו הכי הכי בסוף לא ניראה כלום" אמרה לורן מבואסת "לא נורא העיקר שנישמע אותם" אמרה סיידי. ההופעה התחילה ושרנו איתם את כל השירים . "אאממא כבר הלך לי הקול" ריצ'ל אמרה "חחחחחחחח לא נורא בקטנה" אמרה ניקול וצחקה "פחות תדברי ופחות תחפרי לנו" הוסיפה סיידי וצחקנו כולנו ההופעה ניגמרה אך כולם התחילו לצעוק שהם רוצים שוב ושוב … הבנים הסכימו לשיר שיר אחרון "יאלהה שיר אחרון נוציא את הגרון!" צעקה ניקול . הארי לקח את המיקרופון ורצה להודיע משו , "רגע שנייה , לפני שנתחיל בשיר , יש מישהי בקהל בשם מרינה מישראל הייתי רוצה שהיא תעלה לבמה בבקשה ?" הוא אמר … הייתי בהלם , הבנות הסתכלו עליי בהלם מוחלט וצרחו ביחד "ככככככןןן היאאא פהה" הן הובילו אותי לקידמת הבמה הייתי מוצפת דמעות מרוב התרגשות , המעריצות שהיו בקהל הסתכלו עליי במבטי שנאה . עליתי לבמה והארי בישק שאני אשב על הספה , הספה של הבנים ! כל אחת חולמת לשבת עליה . התאורה הייתה ממש חזקה בקושי ראיתי משהו , הבנים התחילו בשיר וישבתי על הספה ולא ידעתי מה לעשות הרגשתי את אותה ההרגשה שמרגישים ששרים לך "היום יום הולדת היום יום הולדת, ואת יושבת כמו מטומטמת ולא יודעת מה לעשות ופשוט מחייכת . לאחר שהם גמרו לשיר משהו משך אותי מאחורי הקלעים , זה היה הארי . "יש לי משהו ששייך לך" הוא הוציא את הגלאקסי שלי מהכיס שלו הייתי בטוחה ששכחתי אותה במלון , "הוא די שבור" הוא אמר לי וראיתי שכל המסך שלו סדוק למזלי הוא עבד , "ואני לא הבנתי איפה הוא , חשבתי ששכחתי אותו בבית המלון תודה לך ! " אמרתי לו והתחלתי לבכות זה היה מרוב אושר הארי כל כך חמוד חשבתי לעצמי , הוא בכלל לא חייב להחזיר לי אותו ובכל זאת הוא חיפש אותי , יש לו לב טוב חשבתי והעיניים הירוקות שלו פשוט מדהימות "למה את בוכה?" הוא שאל "אין לי מושג אני לא שולטת בזה" אמרתי וצחקנו והוא חיבק אותי , הריח שלו פשוט משגע רציתי שהחיבוק הזה ימשך לנצח ממש נהנתי , "אפשר את המספר שלך?" הוא שאל אותי , לא הבנתי למה הוא צריך אותו "למה?" שאלתי "אני מכיר מישהו שיתקן לך את המסך,אני תמיד הולך עליו" הוא אמר לי ונתתי לו את המספר , לא הפסקתי להודות לו , הוא מוכן לתקן לי את הטלפון הוא לקח את שבירת הגלאקסי על אחריותו , הוא מושלם !
חזרתי לבנות , "נווווו נוו ספרייי ?… מהה היה?? " הבנות צרחו סביבי וקפצו "הוא החזיר לי את הטלפון שלי , הוא נישבר ואיבדתי אותו והוא מצא לי אותו " אמרתי "ו..ו..ו… מה עוד??" הן שאלו "והוא ביקש ממני את המספר שלי והוא רוצה לתקן לי אותו" עניתי בחיוך "מממממממממממה?? את רצינית?יש לו את המספר שלך??יואוו יש לך כל כך הרבה מזל , אוף זה לא פייר !" אמרה ריצ'ל וצחקנו , הזמנו מונית ונסענו בחזרה למלון."אז את מתרגשת מזה שהוא אמור להיתקשר עלייך?" ריצ'ל שאלה אותי בעודנו נכנסות למעלית "אממ.. כן די , הוא ממש חמוד ויש לו ריח הורס" אמרתי וצחקתי .. ירדנו מהמעלית וניפרדנו בלילה טוב מהבנות.
נכנסנו לחדר החלפנו בגדים וכל הבגדים שלי מההופעה היו מכוסים בריח של הארי , לא הפסקתי להסניף את הריח הוא היה פשוט משגע . "חחחחח תגידי מה משעמם לך בחיים שאת מריחה את הבגדים שלך?" ליז אמרה ולא הפסיקה לצחוק "בואי תרחי ואז תדברי" אמרתי לה "וואי מעניין איזה בושם זה?" היא אמרה ושתינו צחקנו . השעה הייתה כבר 23:00 והיתכוננו ללכת לישון , שכבנו על המיטות והתחלנו לדבר בלי הפסקה עד שלפתע קטע את הדיבורים צלצול הטלפון שלי , "מי זה??" שאלה ליז כי המספר היה אנגלי ולא מוכר .
~שיחת הטלפון~
"הלו"
"הלו?"
"הלו,מרינה?"
"אה?"
"היי זה הארי"
"אה היי"
"מה קורה?"
"מעולה, אצלך?"
"טוב,תגידי את פנויה מחר?"
"כן ברור"
"יופי,אז ניפגש מחר ב10 ליד הביגבנג?"
"אממ..טוב"
"יופי מעולה, ניפגש מחר לילה טוב"
"לילה טוב"
~סוף השיחה~

"ממייי זההה היה??" שאלה ליז בסקרנות , "הארי" עניתי … "האארריייי סטיילס??" צעקה "כן הארי סטיילס" אמרתי ונשכבתי על המיטה .
"את רצינית?? הארי סטיילס מתקשר עלייך ואת כאילו כלום לא קרה? את סתומה ! מה הוא אמר ??"
ליז שאלה בלי הפסקה.
"מחר,אני,הוא,10 בבוקר,ביגבנג . . . " אמרתי
"את משוגעת!אוליי הוא מאוהב בך??!?" אמרה ליז
"נו מה את ילדה בת 3? מאוהב? טוב שלא תגידי שאנחנו מתחתנים ואני בהריון, הוא בסך הכל רוצה לעזור , זהו ! סוף הסיפור!" עניתי בעצבנות "לילה טוב!" אמרתי וכיביתי את האור.