אין שם

הוא:

היה לה עיינים כחולות ועמוקות כמו הים,

השיער שלה גלש בעדינות על פנייה,

והיה לה חיוך ענקי.

הציורים והסיפורים שלה גרמו לך להיות בעולם אחר,

כשהיא דיברה אי אפשר היה ליקטוע אותה,

וכשהיא הייתה צוחקת כל העולם צוחק איתה.

גם אם הייתה עצובה בתחילת היום בסוף היום כבר הייתה צוחקת צחוק מגלגל.

היא:

הפנים שלו תמיד היו חתומות ואפילו אפשר להגיד שניראה עצבני,

אבל כשחייך החיוך שלו היה מאיר כמו הכוכבים בשמיים,

היה מתוק כמו 20 קופאות שוקולד,

ופשוט היה מהפנט.

למרות שתמיד ניסה להראות בוגר ואחראי ואפילו הצליח בזה,

כשהייתה מדבר איתו הייתה מבין שהוא בפנים בסך הכל ילד,

שרוצה לרוץ בגיבעות,

לחייך גם אם כולם מבואסים,

ולאהוב מכל הלב בלי לחשוב פעמיים ובתמימות גדולה.