להיות ה____________ של: פרק שמיני

פרק שמיני
מאז ומתמיד אני חשבתי שטיילר היה פזיז, וזה שהוא שלח אותי לשאול את ג'ייק את החרא הזה, לא אומר שאני הסכמתי. שיתפתי פעולה מתוך שיעמום, ולא רצון.
וגם… רק רציתי לאכול תפוח.
בסוף החזרה, בעודי עדיין שקוע במילות השיר"חצי לב" שמעתי את הקרקור של ג'סיקה. טיילר גיחך. מה שהוא עשה היה משהו לא כזה נעים, זה כמו שיכניסו לי לתיק ג'סי+פניה. מה שלא נכון. לא זה בכלל לא נכון!
לא משנה.
תפסתי בצווארון החולצה האדומה של טיילר, שיערו הבלונדיני והמתולתל קופץ לכול עבר.
"אתה לא יודע כמה זה פגע בה" הרגשתי כאילו אני חייב להגיד לו לפני שהוא הולך לחטוף מכות. נכון שזה מוזר שהוא עשה את זה. ואני בעצמי לא מבין למה. מה ג'סיקה באמת עשתה לו?! למה פתאום הוא בא וכתב פתק שכתוב עליו:
ג'ייק וג'סיקה לנצח.
בעצם, לא. הוא שונא אותך, תתמודדי.
באהבה,
אנונימי.

טוב, די ברור שזה טיילר. ואני לא מבין מאיפה הוא הביא את הזבל הזה?! ולמה?! השאלה הזו רצה בראשי בזמן שג'סיקה הלכה לכיוון שנינו, היא נעצה בנו מבטים נזעמים, והדמעות יורדות אחת אחרי השניה בעיינים הכחולות שלה. שהכפו לקפואות עוד יותר. לרגע היא לא נראתה כול כך צבאית וקשוחה, היא נראתה כמו מסכנה אחת, ללא שום עמוד תמיכה.
"מי מיכם עשה את זה?" היא שאלה אותנו, עייניה מתמלאות דמעות שוב, ואחת אחת הן חורצות חריצים דקים בעור החיוור שלה. משהו במראה הזה גרם לי לחושב על הכלות הנטושות האלו בסדרטים. והיא, טוב… היא בהחלט לא הייתה כלה נטושה.
טיילר התחיל להתגונן.
"מה זה?" הוא עשה פרצוף והסתכל, קרא, עשה פניי נדהם (הוא שחקן בין סביר לגרוע, וג'סיקה כמובן שמה לב שהוא ידע על זה, יש לה שכל. אני מעריך)ואמר:
"אוי, אבל למה נראה לך שאנחנו עדינו את זה?!" אמר בטון זועף מעט. כאילו שאנחנו לא יכולים לעשות את זה, כאילו אנחנו פרצופי מלאך קטנים, חשבתי, ואז נזכרתי באנג'ל, צמרמורת עברה בי וקפצתי קפיצה אחת. ג'סיקה הסתכלה כעט עליי.
"אני לא יודע" אמרתי, וזה היה נכון, טיילר עשה את זה לבד, ורק ראיתי את זה באותו הרגע. טוב, זה לא נכון. ראיתי את זה בתהליכי הכנה וידעתי שזה יגיע איכשהו לתיק שלה.
אמרתי את זה בטון רגוע, אף על פי שזעמתי פתאום על זעמו של אחי. מה שהוא קורה פה, המקהלה הזו שינתה אותנו. קצת, מעט. אבל שינתה. אחי זועם על איזו ילדה מסכנה, שמה שעשתה לו היא כלום. אולי זה על קים? אבל הרי ג'סיקה לא הרביצה לקים לפני שבוע! טיילר מה קרה לך?!
"למה את לא חושבת שאלו הג'נג'יות?" הוא שאל אותה. היא נשמה בכבדות והיא רכנה לעברינו, היה לה עור די חיוור, אבל היום הוא היה כמעט לבן.
"כי אני מכירה את הכתב שלהן. ודרך אגב, הן לא היו פוגעות בי ככה!" היא הרימה את קולה לקראת סוף המשפט, ג'ייסון נגע לה בכתף, והיא הסתובבה אחורה.
"מה?" אמרה בכעס.
"מי זה ג'ייק?" אמר בטון נעלב.
"מה… מאיפה… מה… מ-מ-מאי-אי-פה אתה י-יו-יודע?!" גימגמה בכעס.
"הפתק נפל על הריצפה וראיתי אותו ואז קראתי אותו. ומי עשה לך את זה, זה מעליב" הוא הדגיש את שתיי המילים האחרונות.
"והנה החשודים ג'יי" היא החוותה בסנטרה לעבר שנינו.
"למען השם ג'סי?! טיילר?!" הוא אמר. גי כועס. למה כולם כועסים?! למה דווקא ג'ייסון גילה?! מה?! אני לא הבנתי כלום. לא רציתי להיות קשור לאחי. אני גם לא קשור לחרא עשה. לא אני לא. טיילר עשה את זה לבד. בלעדיי. אז למה אני כזה מבולבל?!
מה?! אני אשם?!
"כבר חזרה שלישית ואתם מסתבכים עם ג'סיקה?! תגידו לי, איפה המוח שלכם? נשאר ברחבת הרמפות?! תגידו לי, התטרפתם?!"
ג'יסקה הנהנה לאות כן. כאילו ג'ייסון צודק. טוב, כנראה שהוא כן. הוא הרי איתה שלוש שנים.
"אני הסתבכתי איתה, רק שנה שעברה בוולנטייז'… אוי…." הוא גיחך, ג'סיקה תפסה בכתיפו.
"אל תעיז להזכיר לי, קטנצ'יק, אני כועסת גם ככה" היא אמרה. עדיין נועצת מבט חריף בנו.
"אוי…" הוא צייץ. היא עזבה אותו והוא עזב את המקום בריצה. אנה יצאה ולחשה משהו לג'סיקה. היא הנהנה ואז המשיכה.
"אז, מי מכם עשה את זה?" הדמעות חזרו אלי עייניה. היא נעמדה עם הגב אליינו, והיא התסכלה דרך חלון הזכוכית הענק על השקיעה. מסניפה דמעות.
טיילר הסתכל עלייה במבט שאומר:" וואי-איזו-מסכנה-אני-מרחם-עלייה"
והמבט שלי אמר:"לך-להתנצל-מפגר!" הוא עיווה את פניו, כאילו כבר מרגיש את המכות שלה על בשרו.
הוא ניגש אלייה, מיקודם כמובן הסתכל עליי במבט נזעם ולאחר מכן, עטף את מותנייה, לא יודע מאיפה הרעיון המפגר הזה צץ לו, ואמר.
"זה אני"
היא הסניפה עוד כמה דמעות ואז…
"מה?! אתה?!" היא תפסה אותו והרימה אותו. פתאום היא נראתה יותר מאיימת מאשר צריכה רחמים.
היא זרקה אותו באוויר, ונראה היה שיש לה מלא כוח. וטיילר נהנה מיזה.
היא תפסה אותו והושיבה אותו על הכיסא שלה.
"ומאיפה השגת את המידע הזה? אדוני הצעיר?" היא שאלה, רוכנת לעברו, כועסת למדי.
התחלתי לפחד.
"אה.. מג'ייק?" הוא אמר בהיסוס שלא מתאים לו.
"מג'ייק?!"

פרק תשיעי