להיות ה____________של: פרק שביעי

פרק שביעי

לא הייתה לי כזו בעיה לשיר את הסולו שלי, זה כאילו עבר וזהו. שרתי, ללא שם דברים מיוחדים, כאילו לצאת ידי חובה. וגם שמחתי שגם אחי נבחר להיות באלט, ועוד יותר שמחתי שאנחנו עם קים באותו הקול. ג'סיקה די שמחה שאנחנו באלט, כי היא ידעה שמצו לא נחזיק מעמד, ובסופרן נזייף.
אנג'ל הזו עלתה לי על העצבים, אפילו עם היא ישבה בשקט ולא דיברה, משהו בעיינים שלה הביע לעג, איוולות ועוד כול מיני.
אני לא מבין למה אחי אומר שאני ניסיתי לגמור איתה. סך הכול ניגשתי אלייה,אמרתי לה שהיא מעצבנת ויצאתי משם. אבל הרגשתי לא נעים כששמעתי מבעד לחלונות הזכוכית את הצעקות שלהן. דווקא קים חטפה, אחרי זה שמעתי את ג'ססיקה צורחת עליהן סתמו, שתקו וכאלה. ואז שמעתי אותה מטיחה משהו על הריצפה, וזו הייתה ספציפית ג'סיקה אנג'ל ו\או קים לא היו מצליחות לעשות את זה. השמעתי את קים מקימה את אנג'ל שצרחה על ג'סיקה, ויכולתי לדמיין לעצמי שהיו שם מכות. אבל החבטה של ג'סיקה נשמעה למרחקים.
שמעתי את אימא צופרת ורצתי למכונית הרעועה שלנו, רואה את ג'סיקה פותחת בחוקה את דלתות הזכוכית של הלובי, ויוצאת משם , רוטנת על כך שאנג'ל השתנתה.
נכנסתי לאוטו, לא שמתי לב שאני נושם בכבדות, ושג'סי כבר באותו והבעה מעוצבנת על פניו. ואימא ממלמלת משהו על אלימות.
"מה קרה ג'ס?" שאלתי אותו, הוא הסתכל על השעון והראה לי את השעה, החזרה נגמרת בשש, ועכשיו רבע לשבע.
"אופס…." מלמלתי, מנסה כמה שיותר להקשיב לקרב שהתחולל בין קים לאנגל למעלה. לאחר כמה דקות ראיתי אותן יוצאות דרך דלתות הזכוכית, שתיהן מדברות במרץ, ובגדיה של אנג'ל קרועים ועייניה אדומות והיא חבולה בערך בכול מקום.
"כול הכבוד, ג'ס.." מלמלתי. ג'סי הסתכל עליי בשאלה.
"השניייה…" אמרתי.
ג'סי נחר בכוח. כאילו גם לו מגיע כול הכבוד. ממש. טוב, אולי כן כשגילה את הדבר הבא:
הוא גילה שג'סיקה הייתה מאוהבת בבן דוד שלי, קוראים לו ג'ייק. והוא נחמד, גדול מאיתנו בשנה. אף על פי שג'סי באמת שונא אותו. אני דווקא בסבבה איתו. למרות שהוא חנון מאוד. אבל לא נורא, אני חיי עם זה. למרות שאנחנו גרים בשני קצוות שונים של העיר. אנחנו ליד בורי, והוא בצד השני. ילד נחמד.
ברגע שג'סי סחט את ג'ייק לספר משהו על ג'סיקה, כשהיינו אצלם. אני גירדתי את צווארו של התוכי הירוק והגדול שלהם, בזמן שג'סי ישב וטחן תפוח במטבח, שמעתי את ג'ייק מתלונן שהוא לא מבין למה אנחנו צריכים את זה. אז הוא אמר את הדבר הראשון שעלה לו בראש, שמעתי את ג'סי ממלמל שזה לא הגיוני. למרות שבמבט יותר רציני לעניין, זה די מובן. כאילו, שניהם חנונים. למרות שג'סיקה טיפה יותר מאגניבה.
החזרה הייתה ביום למחרת, זה היה יום שבת נחמד. המקהלה הייתה בימי ראשון. וזה הרבה יותר עדיף מאשר להיות במחשב, או לסחוט את ג'סי ולהציק לו. למען האמת, להציק לג'סי זה בערך אותה כמות כיף. אולי טיפה פחות.
חייכתי בנצחון, מחר גברת עיינים קפואות הולכת לקבל מכה מתחת לחגורה. לא, זה לא נשמע טוב.
* * *
ברגע שהגענו למקהלה חיפשתי את ג'סיקה. משום מה רציתי להביך אותה, רק באותו הרגע שבכללי אין לי שום סיבה לזה. נכון, אני תמיד כזה מעצבן. אני מודה שלא הייתה לי סיבה. סתם תחושת נקם פנימית כזו. ג'סי לא אמר כלום, אבל ראיתי שהוא לא מרוצה מיזה. הוא אמר שהיא תתעצבן ותיהיה לה סיבה להרביץ לנו, הוא הזכיר את המקרה לפני שבוע, אם אנג'ל. עיוותי את פניי. לא רציתי להיות בתוך הכאב הזה. גם החלטתי סוף סוף לראות את הסקט הזה , כשהנערים שרים. אז ביקשתי מג'ייק שישלח לי קישור, הוא צחק לי בפרצוף ואמר שג'סיקה היא היחידה שראתה את הסרט הזה, ושהיא ממש אהבה אות. ושכדאי שנבקש ממנה. אני בספק אם היא תסכים אחרי מה שאנחנו נעשה לה בחזרה.
במקהלה, התיישבתי במקומי באלט. ג'סי סירב לדבר, הוא אמר לי שעד שג'סיקה לא מרביצה לי, והוא מפיק מכך הנאה, אין סיכוי שהוא פותח את הפה, מאז הוא שותק, וזה כבר מהבוקר. זה סיוט! אחי לא מדבר איתי, והיה בזה משהו לא נעים, מעיק מעט, כבר הפעם השנייה החודש. קים שאלה בקשר לזה, ואני החלטתי לשתוק, וג'סי אמר שהיא תראה ועשה פרצוף חמוץ לעברי, הוצאתי לו לשון. בחיוך אבל. כי אני ידעתי שזה לא דבר כזה רע. בסוף החזרה, שהייתה ממש כייפית דרך אגב, נשכבנו על הריצפה ושרנו ב"דודודו" את המנגינה של השיר הצפרתי מאותו הסרט. עשינו חימום מצחיק, כול אחד קפץ במקום והקול שלו הפך להיות מנוער מעט. זה היה ממש מצחיק. אפילו צחקנו. פניה זייפה קצת, והחלטנו שכול פעם שאנחנו מזייפים, אפילו בחצי צליל, למשל דו דיאז ובקר, אנחו צוחקים ואומרים :"סחתיין", ג'סיקה נתנה לנו את הרעיון. למדנו שיר חדש בשם "חצי לב" שזה שיר עצוב על ילד שאהב מאוד ילדה מסויימת אבל היא זורקת אליו את הבובות שלה, ומלגלגת עליו, אבל הוא עדיין אוהב אותה והוא תמיד יהיה איתה לעד. ואז זה נגמר שהיא מתה והוא בא להלוויה שלה והוא בוכה וכועס על עצמו. זה שיר יפה.
אז כמו שאמרתי, בסוף החזרה, ג'סיקה גילתה משהו מאוד מעניין אצלה בתיק.

פרק שמיני