same mistakes again פרק 3

לואי נכנס והכריז על מלחמת כריות…ואז כל הבית נכנס (האחרים) לחדר שלי ושל נייל והתחלנו ללכת מלחמת כריות אחת גדולה על המיטה שלי נייל.
"דייייייי!!!!! נייל תעזוב אותי זה לא נעים שלי!!!" צעקתי לנייל שיפסיק לזרוק עליי כריות
"אבל את ביקשת אתזה מה לעשות………" והמשיך
'נלחמנו' ככה בערך חצי שעה..
ואז הארי נתן לי מכה עם הכרית בבטן ונפלתי אחורה על היד שמאלית שלי
"אאווווווו!!!!!" צעקתי ובאותה שניה נייל עזב הכל והרים אותי התחילו לנזול לי דמעות כאב מהעיניים
"הארי יא חתיכת זבל תראה מה עשית למאיה!!" נייל צעק עליו
"אבל…אבל…חשבתי שאנחנו משחקים.." הוא אמר וגם לו התחילו להיות דמעות בעיניים אבל לא של כאב אלא של רגש אמתיות,והוא פשוט יצא החוצה מהחדר,אחריו דניאל,ליאם,פרי,וזאין עזבו את החדר לראות מה קרה עם הארי. רק אלינור לואי ונייל נשארו איתי בחדר.
"את בסדר?" לואי שאל אותי
"כן….אבל נראלי ששברתי את היד"אמרתי
ונייל ניסה להזיז לי את ניד בכל מיני צורות בשביל לבדוק אם היא שבורה או לא
"אאו!!!!!!נייל זה כואב!"
"סליחה מאיה….אבל את צריכה ללכת לרופא אחרת זה יחמיר ואמא ואבא יהרגו אותי אני האחראי עלייך פה" הוא אמר
"לא!!לא צריך אמרתי
"כן את כן צריכה!!" לואי ואלינור אמרו ביחד
אחרי כמה דקות של נסיון לשכנוע בסוף השתכנעתי כולנו יצאנו מהחדר וירדנו למטה,הארי ישב על הספא שהעיניים שלו אדומות ונפוחות מבכי,הוא קם ובא לכיווני.
נייל חסם אותו "אתה לא תתקרב אליה!!" הוא אמר
"אבל כמה פעמים אני צריך להגיד סליחה,אני ממש מצטער!" הוא אמר
"דיי נייל תפסיק מה שקה קרה לא צריך לחפור הוא הפיל אותי זהו נגמר הסיפור" אמרתי
"טוב אני הולך להביא את המפתחות של האוטו" לואי אמר
אחרי שניה הוא חזר,אני לואי נייל ואלינור יצאנו לבית החולים הקרוב שהיה….

אחרי שעתיים וחצי חזרנו לואי אלינור נייל אני והגבס ביד שלי
"מאיה!!!את בסדר?" ליאם אמר וקפץ עליי בחיבוקים
"כן..אבל הרופא אמר שזה יעבור בעוד חודשיים וחצי בערך" אמרתי
"אבל מה שמשנה זה שאת בסדק" זאין אמר וגם כן בא לחבק אותי ואחריו כל האחרים חוץ מהארי שישב בצד
"חודשיים וחצי זה יופי,אבל זה אומר חודשיים וחצי בלי לרקוד,לצייר,לנגן ולעשות ספורט" אמרתי בטון עצוב
"טוב צריך לזוז לאולפן כבר עיכבנו מספיק את המפיקים!" ליאם אמר
"אני גם באה?"0יצא לי כמו גמבה) אמרתי
"כן בטח שכן ברור שאת גמבה!!!" לואי אמר ואחריו כולנו נקענו מצחוק
"דיי!!לואי זה לא מצחיק אתה רוצה שאני ירד על הגזר שלך?" אמרתי
"לא!" הוא אמר
"אז יופי תסתום!" אמרתי וצחקנו
"אז נייל אני יכולה לבוא?" אמרתי ועשיתי פאפי פייס
"לא עדיף שתישארי בבית.." הוא אמר
"אבל….אני ישתגע כאן יום שלם ביית לבד!!" אמרתי
"נוו טוב את יכולה" הוא אמר
"יש!!! אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי
"אני עולה למעלה להחליף בגדים חכו לי טוב?" אמרתי
"אני יכול גם לבוא?" לואי אמר ואז הוא חטף מאלינור מכה
"לואייי ברור שלא!!" אמרתי ואז כולם צחקו
עליתי במדרגות נכנסתי לחדר והחלפתי בגדים ואז ישבתי על המיטה פותחת את הלפטופ שלי לבדוק עם קיבלתי הודעה מג'ו או מאחותה התאומה לילי ואז נשמעה דפיקה בדלת של החדר
"מאיה אני יכול להיכנס?" מישהו שאל ידעתי שזה הארי
"כן" אמרתי
והוא נכנס ונעל את הדלת
"אמממ הארי למה נעלת את הדלת?" אמרתי
"אל תדאגי שאך אחד לא יפריע לנו" הוא אמר
ועמד מול המיטה שלי סימנתי לו שבת והוא ישב קורב אליי והחזיק לי את היד
"ת'שיבי אני ממש אבל ממש מצטער הכי שבעולם!" הוא אמר
"חחח…זה בסדר אני סולחת"
"מה באמת?" הוא אמר
"כן!"
והוא חיבק אותי ואחרי שני התקנתקנו
"קגע זה למה שסגרת את הדלת?" אמרתי
"לא"
"אז למה כן?" שאלתי
"בשביל זה…" הוא אמר מתקרב אליי
"אמממ…הארי אתה בטוח?" אמרתי
"לא הייתי בטוח כל כך מזה בחייםש לי והוא המשיך חהתקרב אליי עם שאפים שלנו נגעו אחד בשני ידעתי מה הוא עומד לעשות אבל לא עצרתי אותו..
ןאז זה קרה הוא נישק אותי שפתיו החמות היו על השפתיים החמות שלי מחמם אותם באהבה שלו..
אחרי דרה התנתקנו וחיוך פרוש על פניו
"מאיה?" הוא אמר
"מה?"
"אני…אני.."
"אתנ מה הארי?"
"אוהב אותך" באותו רגע שהוא אמר את שתי המילים האלו ברגשתי כאילו הדופק שלי עצר וחיבקתי אותו חיבוק גדול ולחשתי לו באוזן
"גם אני האז,גם אני"
ויצאתי מהחדר עם חיוך פרוש על פני