סיפור ללא שם

" שיראל, קומי כבר מאוחר, את תאחרי לבית ספר " אמא אמרה והורידה את השמיכה ממני
"נו, אמא עוד חמש דקות " אמרתי והסתובבתי לצד השני
" קדימה שיראל בלי תירוצים קומי.. " אמרה אמא והתחילה לנער אותי קלות
"טוב אני קמה.." אמרתי וקמתי צחצחתי שיניים , התלבשתי , התאפרתי , שמתי בושם
(קודם כול אני שיראל אני בת 17 אני נראית ככה, שיער שחור ארוך וחלק ,
עיניים גדולות בצבע ירוק, אף קטן ,שפתיים מלאות ,אני רזה במקומות הנכונים )
וירדתי למטה (החדר שלי בקומה שנייה) נכנסתי למטבח, אמא כבר הכינה לי נס קפה
שתיתי ואכלתי לקחתי אוכל ואת התיק ויצאתי לבית ספר
שמתי אוזניות ושמעתי שירים באייפון ופתאום
"בוווווווווו " שמעתי מישהו צועק מאחורי
"סתומה הבהלת אותי את לא נורמאלית אור..אני יהרוג אותך.." אמרתי לאור
( אור היא החברה הכי טובה שלי כמו אחות בשבילי היא מדהימה…
יש לה שיער שטני ארוך, עיניים קטנות וכחולות ואף סולד.)
"איך נבהלת היית צריכה לראות את הפרצוף שלך.." אור אמרה
והתפקעה מצחוק ואני אחריה ואז התחלנו ללכת לכיוון בית ספר
הגענו לכיתה והתיישבנו אני יושבת לידה וחיכנו שהמורה תכנס
"אור את יודעת…" התחלתי להגיד ואז ראיתי אותה מסתכלת על לידור
( לידור זה ילד מהכיתה ואור אוהבת אותו כבר שנתיים
אבל הוא לא מתייחס אליה)
" אור, אולי כבר תפסיקי לפנטז עליו, את כבר שנתיים מאוהבת בו
ולא עשית שום דבר את רק יושבת ומסתכלת עליו , ומקנאה שהוא עם בנות אחרות
אז מה הקטע .?.."אמרתי לה בעצבים
" שיראל מה אני יעשה ,אני מנסה הוא אפילו לא מסתכל לכיווני.." אור אמרה וכמעט בכתה
" טוב רק אל תבכי אני כבר יסדר משהו, נראה מה נעשה טוב..?" אמרתי מנסה לעודד אותה
" תודה שיראל .. " אור אמרה ואז חיבקתי אותה
"היי אור, היי שיראל.." אמרה עדן והתחילה לדבר איתנו
"בוקר טוב עדן.. "אמרנו אני ואור ביחד .
" אתם יודעות ש…..