רננה 12
מקווה לעלות עוד פרק היום, ומקווה עוד יותר שלא תשתעממו..
ושוב אני חוזרת על זה=)אני ישמח אם תגיבו=)

מפקד הטבעות פרק 10

רננה 12 02/10/2012 708 צפיות 9 תגובות
מקווה לעלות עוד פרק היום, ומקווה עוד יותר שלא תשתעממו..
ושוב אני חוזרת על זה=)אני ישמח אם תגיבו=)

הוא לא רדף אחרי, הוא רק עמד באותו מקום שעמד מקודם והביט בי בשקט, בלי מילים, חשבתי על להסתובב, ולהביט בו אבל כנראה המוח שלי רצה להמשיך לרוץ.
מה שגרם לי לעצור ולהביט אחורה ולו לרגע היו ארבעת המילים שלו:"אני לא אפגע בך."
תמיד הייתי אחד כזה שמאמין לכולם איך אומרים את זה..תמים; אבל כרגע פעלתי בניגוד לאופי שלי-במקום להסתובב ולשאול אותו מה מזג -האוויר המשכתי לברוח…
אני לא טיפש, כמעט כל אגדה סינית או יפנית תדבר על מפלצת שאוכלת ילדים או משהו כזה.
אני מזכיר לכם הייתי בן 10 ואני לא הכי אמיץ בעולם.
המשכתי לרוץ וכשעמדתי לצאת מהיער הוא עמד מולי.
"אני לא אפגע בך."אמר.
"תתרחק ממני." צרחתי. במקרה אחר הייתי חושב על איך הוא הגיע לשם כל כך מהר, אבל עכשיו הייתי רוצה רק לברוח, לרוץ.
"אני לא אפגע בך."
הסתובבתי, ורצתי לכיוון השני וככל שהעמקתי לתוך היער היה חשוך, אפילו הלבנה שמעל לא האירה, הבטתי לצדדים ועצרתי, הייתי באמצע היער, לבד, כשרק העלטה משמשת לי כחברה, לא ידעתי איפה אני, או לאן לפנות, הרגשתי שהפחד מתחלחל לראשי, עכשיו יותר מתמיד, הבנתי למה היער הזה נקרא יער הפחד (והאשליות..אבל זה לא שייך לעכשיו) המשכתי לעמוד שם, תוהה לאיזה כיוון ללכת, כשעמדתי שם, בשקט, יד אחת בתוך כיסי, שם תמיד היה האולר, כשלפתע נשמע מאחוריי רשרוש עלים, הסתובבתי במהירות ושלפתי את האולר, לא היה מאחורי אף אחד הרגשתי את דופק ליבי המואץ, הכנסתי את האולר לכיס והרגשתי במשהו קשה וחמים,
הוצאתי אותו.
זה היה הטבעת.
שמתי אותה על אצבעי היה לי ברור שכשהוציא אותה מהאצבע אני כל-כך אתחרט על זה.
ברגע ששמתי את הטבעת היא התחילה לזהור באור תכלכל וחזק, היא הכניסה בי תחושה של ביטחון ורוגע מוזר ואפלולי, בנוסף לכך המשכתי לשמוע את שאון המים באוזניי לא חזק, אלא נמוך, ושקט כמעט קלוש ורחוק כאילו..
התחלתי לצעוד לפי חושה השמיעה שלי וככל שהתקדמתי הרעש גבר-פאבאלן פעם הסביר לי שכשאני ליד מים אני יכול לשמוע אותם.
עכשיו הבנתי למה הוא התכוון-התחלתי לצעוד למקור המים ורעיון צץ במוחי-ידעתי שליד מפקד הטבעות יש נהר, וידעתי שאצטרך לצעוד במים כדי להגיע למפקד הטבעות.
נכנסתי למים והרגשתי איך הנעליים שלי מלאות במים ואיך המכנסיים מתחילים להיות כבדים.
הלכתי לאט, חששתי שמאד.
חששתי שהזיכרון מהצונאמי יחזור עליי שוב.
חששתי שאלך בנתיב רחוק וטועה.
ולמרות שהמים היו רדודים וחלשים השאון באוזניים שלי גבר, פחדתי לטבוע האחיזה באולר משום-מה נרפתה אבל ידיי גיששו באפלה,בפחד, בלא-נודע.
לאחר כמה דקות, הורדתי את הנעליים, ונהיה לי יותר נוח, שמתי לב שאני מגביר את הקצב למהירות מטורפת ומפחידה,
לאחר כמה דקות,
הנהר התפצל לשניים
וביניהם ישב האיש שרדף אחרי בכל היער.


תגובות (9)

איזה מתח! תמשיכי מהר! מעניין מי זה האיש הזה….
רגעע!! אולי זה הוא שלוחש לו כל הזמן? הקולות שהוא שומע?? אולי זה האיש שקרא לו!
מחכה בקוצר רוח להמשך!! =)

02/10/2012 14:50

ל-NEOMY.K
טוב, נראה מה אני יעשה אבל אל תפתחי ציפיות כן??
תודה Gל התגובה, ובסוף לא ראיתי אתמול בית אנוביס, הלכתי לישון..:)

03/10/2012 02:02

אופס, הייתי צריכה לכתוב את זה בדף של מפקד הטבעות 9, זה קורה לי כל הזמן!!!

03/10/2012 02:03

חח אני ישתדל לשמור על הציפיות שלי מינימליות.. אבל אני כן מחכה להמשך :))

03/10/2012 02:23

נ.ב. את יכולה לקרוא לי נעמי :)

03/10/2012 02:24

אני שונאת להשתמש במילה הזאת אבל.. סבבה..
טוב נו, אין לי מילה אחרת לומר לך..
נ.ב
אני עכשיו עובדת על הסיפור והוא יותר מ-3 עמודיםבגלל התאוריים.
מקווה שהם יצאו טוב..:0
תודה על העידוד.
רננה 12
כמו שאת יכולה לראות בתמונה..
חחחחחח

03/10/2012 03:01

חח איזו מילה? נעמי או נ.ב ?…
ותעלי את הסיפור מחדש עם התיאורים! מעניין אותי לקרוא! :)

03/10/2012 03:15

התכוונתי למילה סבבה.
אני שונאת אותה..
בכלל לא התכוונתי אלייך..

03/10/2012 03:22

אהה…חחח
סבבה XD

03/10/2012 08:08
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך