הרוצח מקצה הרחוב- פרק 2\3
דם התחיל לטפטף משמלתה הלבנה
פניה החווירו והשחירו באותה נשימה,
שמלת הפכה אדומה מדם, אך הדם עלה עד קצה השמלה ושטף את פניה בגלים אך למרות זאת
התאדה עם כל גל,
עיניה גדלו ופניה השתנו,
היא כאילו התכווצה, ודם וגם טיפות שנזלו מעורה,
עורה התקלף, הבשר מתחתו נמס וטיפטף על הריצפה גם הוא עד שנשאר מולם שלד עם פנים, פנים לבנות כמו הירח ושיער שחור כמו הלילה, טיפות דם נוצצים כמו מליוני כוכבים קטנים.
ג'יימס התחבא יחד עם אחיו מאחורי הכיסא ורעד,
ריטה התקרבה אליהם, שלד עם פנים שריחף מעליהם, זיעה קרה כיסתה את עורו של ג'יימס כשיד השלד של ריטה עלתה באוויר והעלתה את ג'יימס הרועד איתה, ממרחק של כמה עשרות מטרים, המקום בו ריחפה "למד מנסיונות המעלים חרס, אל תחפש את המובן מאליו ולא תמצא את סוד דברי, תפסיק לחפש את אשר המסכן את חייך" ופשוט עבה את המקום, משאירה את האחים ההמומים לבהות בנקודה בה ריחפה לה רגע קודם.
"אני הוזה" אמר ג'יימס והניד את ראשו "אני רק הוזה" אמר שוב וקם ממחבואו.
"אתה לא! יש רוצח!" התלהט ג'סי,
"תעזוב את זה! אתה רוצה ש-" הוא הנמיך את קולו "שהיא תחזור לפה?"
"לא, אבל-"
"אין אבל, ג'סי! תפסיק לדבר על זה! תפסיק לחשוב על זה! זה אבוד, אתה לא מבין?"
ג'סי התהמם ולאחר דקת שקט לקח את רגליו עזב.
ג'יימס באותו הזמן רץ לחדרה של אמה, הוא דפק במהירות על הדלת, "ג'יימס, מה קרה?" שאלה כשפתחה את הדלת, "אתה לבן כמו סיד" אמרה בדאגה כשהושיבה אותו על מיטתה.
"יש רוצח" אמר ג'יימס,
"זה סתם שטויות" אמרה.
"זה לא! ראינו אותה"
"את מי?"
"את ריטה!"
"די חמוד" אמרה וליטפה מעט את ראשו "אני מבינה שאתה מבוהל אבל כלום לא קרה"
"היא נדקרה בבטן" הוא אמר "היא לבשה שמלה לבנה והיא עפה ו- ו- היא אמרה משהו על חרס ועל לסכן חיים"
בינתיים, ג'סי נשאר בחוץ, מוחו הקודח לא מפסיק לחשוב על הדברים שראה.
"ילד" נשמע קול עדין "בוא"
ג'סי קפץ במקומו,
"בוא חמוד" נשמע שוב הקול "אל תפחד"
בצעדים כושלים התקרב למקום ממנו בקע הרעש,
הקול התחזק "תבוא.. אל תפחד חמוד"
הוא ראה בין העצים הרבים שהקיפו את חצר ביתם כמה נשים מרחפות על פני האדמה "זה נכון" אמרה אישה בעלת קול נעים "היא לא התאבדה"
תגובות (1)
טוב!!! תמשיכי אני במתח!!!!!!!!