רננה 12
לאלה שלא הבינו למה כתבתי את הסיפור עוד פעם-
בטעות פרסתי אותו בשם אחר, ובגלל השם מחקתי אותו..
עכשיו אני כותבת את זה שוב..

מפקד הטבעות פרק 8

רננה 12 01/10/2012 701 צפיות תגובה אחת
לאלה שלא הבינו למה כתבתי את הסיפור עוד פעם-
בטעות פרסתי אותו בשם אחר, ובגלל השם מחקתי אותו..
עכשיו אני כותבת את זה שוב..

בבוקר שלמחרת,אני ואדיסנה הלכנו לחדר האוכל שם הגישו פיצה עם פטריות, זיתים וטונה האוכל היה טעים אבל היה לו ריח מוזר. כשהתיישבנו באחד השולחנות המרוחקים אמרתי לאדיסנה:"המקום עושה לי צמרמורת." אדיסנה לא הגיבה, היא אכלה באיטיות את האוכל וכשבלעה אותו אמרה:"כולם כאן הרגישו כמוך בהתחלה."
"אך למה אני מרגיש כאן כאילו.."
חיפשתי את המילה המתאימה בעוד אדיסנה הלכה להביא שני כוסות-קולה ושוקו,
"היי," אמר קול מאחוריי זב היה גלינג. "מישהו יושב פה?" שאל והניד את ראשו לכיוון הכיסא הריק שלידי,
"תרגיש חופשי." אמרתי.
באותו רגע הצטערתי-הוא החל לאכול כאילו אנחנו בבצורת וזה הסעודה האחרונה שיש בעולם.
"אתה לא צחקת כשאמרת שאתה מת על פיצות."אמרתי, במשך שנייה הוא לא הגיב ואז כשחשבתי שהוא ימשיך לאכול ויתעלם ממני הוא הואיל בטובו להרים את ראשו ואמר בפה מלא:"לא, לא צחקתי."
הוא קרע את הפיצה בידיים מלוכלכות, ולפני שהכניס לפה את הפיצה, אמר:"חשבת על מה שדיברנו אתמול?"
"אני לא עונה על זה."
גלינג בא להגיד משהו, אך אז אדיסנה הגיעה ואמרה:"עוף מפה גלינג, אתה מסריח."
חשבתי שגלינג יענה לה בחזרה משהו ואז תתחיל פה תגרה, ומניסיון במוסד-תגרות אף פעם לא מסתיימות טוב, בכל זאת טעיתי, הוא רק אמר:"בשבילך, יפיופה-הכל." הוא קם והלך.
"זבל מהלך." קראה אחריו אדיסנה והגישה לי את השוקו. כשהיא גמרה את הקולה שלה היא אמרה:"אתה לא שפוי אם רצית שהוא יישב לידך."
לא עניתי לה.
"בכל מקרה, אחרי האוכל אני ייקח אותך לחדר ההתעמלות,."
"למה?"
"לשלוט בטבעת, כמובן."
"אני לא חושב ש.."
"האו,"-היא קטעה אותי- "אתה לא היחיד שעבר את זה, אפילו אני-אמא שלי נעלמה ואני קיבלתי את כוח היעלמות אם אתה חושב שזה היה קל אתה טועה.המקום הזה נועד כדי לעזור לנו."
"תודה,"קטעתי אותה בחזרה "אני לא צריך פסיכיאטר."
היא התעלמה מההערה שלי באומרה:"אתה לא יכול לברוח מעצמך איש לא יכול, יש יתרון וחיסרון, וכל כוח מסוכן, זה נכון, השאלה היא איך משתמשים בו,"
"אני לא צריך פסיכיאטר," חזרתי ואמרתי.

עוד באותו יום התחלתי ללמוד עם פאבאלן-
"האו," קרא פאבאלן, צעדיו הצולעים השמיעו את קולם בכל רחבי החדר בו התאמנו.
"בוא נתחיל." הוא אמר:"אבל לפני הכל-הטבעת, האו, אתה מתכוון ללמוד את כוחות הטבעת?."
הוא פרש את כף ידו והגיש לי את הטבעת,
היססתי, פחדתי שהזיכרון יחזור אליי,משפטים שפעם זרקו אליי חזרו במהירות-
הקול של ארול-אתה לא רוצה אותם על הראש שלך.
והקול מהלילה-תיזהר.
צמרמורת עלתה לי לעורף, ושאון מים נשמע ליד אוזניי- כשלקחתי את הטבעת.


תגובות (1)

עכשיו מתחילים האימונים אה? זה החלק שתמיד אהבתי בסיפורי פנטזיה כאלה!
רצה לקרוא את ההמשך!! =)

02/10/2012 14:02
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך