האם הוא אוהב או מחבב?-פרק 9
השעה הייתה כבר חמישה לארבע,
נשמע דפיקה על דלת חדרי, "מי זה?" שאלתי, "זאת אני.., אמא.." שמעתי את קולה של אמא, "מה?" שאלתי אותה, "אממ.., אפשר להיכנס?" שאלה, "כן.." אמרתי, "יש לך שיחת טלפון.." אמרה לי אמא, "אוקיי, תודה.." אמרתי לה ולקחתי את הטלפון מידה, וסימנתי לה ללכת,
"הלו?" שלאתי,
"ניצן?, זה גל", אמר לי גל
"היי.., איך אתה מרגיש עכשיו?" שאלתי אותו,
"אממ.., ככה ככה.." אמר לי,
"את יכולה להגיע לכאן?, אני רוצה לבקש ממך משהו.." הוסיף..
"אוקיי.., אבל למה אתה לא יכול להגיד לי את זה בטלפון?"שאלתי אותו,
"כי…, כי….. אהה….." גל לא ידע מה לומר,
טוב.., בסדר, אני עוד איזה עשרים דקות, שם…" אמרתי לו,
"טוב.., תודה, ביי" אמר גל,
"בי" אמרתי וניתקתי…,
"אמא!", קראתי בעודי יורדת במדרגות, "מה?" אמא שאלה אותי, "את יכולה להסיע אותי לבית חולים?, איפה שגל נימצא?" שאלתי אותה, "טוב, נו.., בסדר.." אמא אמרה בהיתייאשות…
הגעתי אל חדרו של גל, לא היו לו מבקרים.., 'אולי הוא תכנן את זה שנהייה לבד?' התחילו להתרוצץ שלאות כאלו במוחי, כאילו ברגע זה הנסיך מוצא את סינדרלה, ומתאהב בה…,
"גל?, קראת לי?" שאלתי אותו בשקט, "ניצן?" שאל והרים את ראשו, "כן.." אמרתי לו, התקרבתי אליו, השריטות ניראו אותו דבר.., כאילו דבר לא השתנה…, "ניצן,…" התחיל לומר גל, הסתכלתי עליו, בתוך עיניו היפות והנוצצות, "מה?" שאלתי אותו בנועם, "אני צריך שתבטיחי לי משהו…" אמר, "מה אתה צריך?" שאלתי אותו בנועם.., "ש……………. ש………….." היתקשה גל לדבר., היתיישבתי על הכיסא שהיה מצמוד למיטתו , "שתביאי לי מחר את כל השיעורים…, טוב?" שאל אותי, "טוב.., מה, בישביל זה קראת לי?, כדי שתגיד לי להביא לך שיעורים?" שאלתי אותו בשקט, אמר לי גל "כן.., תיראי, זה ממש ממש חשוב לי.., יותר מכל דבר.." אמר לי '<אפילו יותר חשוב ממני…>' אמרתי בראשי…, "אה, כן?", בטעות פלטתי את זה…, "למה?, מה חשבת שאני ארצה ממך?" שאל אותי, "לא.., כלום.." אמרתי לו עם כמה דמעות בודדות בעיניים, למזלי הוא לא הביט בי, אז הוא לא ראה את הדמעות.., "טוב.., אני צריכה.., ללכת.., בי" אמרתי לו בעודי מנגבת את דמעותי, ורצתי לכיוון הדלת.., חיפשתי בתיקי את הטלפון שלי כדי להתקשר לאימי, אך הוא לא היה שם, "שיט!, שחכתי אותו בחדר של גל!", אמרתי, "סליחה, שששש…" אמרה לי אחת הפקידות, וחזרה לעיניינה, אז נאלצתי לחזור לחדרו של גל…, אך כשניכנסתי למזלי הייתי בשקט, וראיתי את גל מתעסק לי בטלפון, היתקקרבתי אל גל באיטיות ובשקט, כדי שלא יבחין בי, כשהייתי צמודה למיטתו אמרתי, "זה שלי, תודה.." וחטפתי ממנו את הטלפון שלי, "תגידי.., יש לך משהו כלפיי?" שאל אותי גל במבט מוזר, "מה?!, למה אתה שואל?" שאלתי אותו, מנסה לשחק שאני לא מרגישה כלפיו כלום, נאדה, גורנישט…, "לא כי ראיתי בהודעות שלך שאת מדברת עלי.." אמר לי, "א. מה אתה מחטת לי בהודעות ובטלפון כללי, וב.לא דיברתי עלייך!, יש לי חיים אתה יודע…" אמרתי לו, "אהה.., אוקיי…" אמר לי וראיתי במבטו שהוא היתבאס ועיניו קצת נצצו מהרגיל, כאילו יש לו דמעות לשפוך.., "גל?, " שאלתי אותו, "אה?, לא הלכת?" שאל אותי מבולבל, "למה אתה בוכה?" שאלתי אותו, "מה?, זה עד כדי כך ברור?" שאל אותי, "אממ.., כן.. די.." אמרתי לו.., "תראי.., אני צריך להתוודות בפניך.., בהתלה, לא קראתי לך ביגלל השיעורים.., פשוט נבלעו לי המילים האלה, כי פחדתי שיקרה מה שקרה עכשיו.." אמר לי,
"אז מה כן רצית להגיד לי?" שאלתי אותו, גל לקח את הקביים שלו, והלך לכיווני, כשהוא היה כבר דיי קרוב אלי, הוא אמר "מה שרציתי ממך בהתחלה זה להגיד לך, שאני… אני.." "אתה מה??" שאלתי אותו, "אני אוהב אוהב אותך" אמר והביט בי בעיניים עם עיניים נוצצות כמו קודם, "אבל אני יודע שזה כבר אבוד אז.., זה לא משנה.." וסיף והתכונן להסתובב חזרה, "רגע!" אמרתי לו ותפסתי בידו <בעדינות כן..> "גם ני צריכה להתוודות על משהו.." אמרתי לו, "גם אני.., די.., אוהבת.. אותך.." אמרתי לו, גל התקרב אלי אפינו נפגשו אחד בשני והתחלנו קצת לצחקק לאט לאט גל קירב את שפתיו וכך גם אני, וסוף סוף זה קרה!!, התנשקנו תודה לאל, אדוני שפירא ה' גדול, ועוד כל מיני כאלה..
לפתע הטלפון של צילצל אז הייתי חייבת להפסיק את הרגע המדהים הזה, זאת הייתה אמא שלי, "הלו אמא" אמרתי "אני אבו לאסוף אותך, טוב?" אמרה לי "טוב…." אמרתי באנחה, "אני חייבת ללכת, בי." אמרתי לו ונשקתי לו בלחי, הלכתי לאוטו של אימי וחזרתי הביתה, סיפרתי לנועה ונויה מה שקרה, ונירדמתי…
תגובות (5)
חמוווד :3
מתוווק 3:
תודה:)♥♥♥
תמשיכי.דחוף..!
עוד תגובה אחת:)