אל תהססו לומר מה שאתם מרגישים אחרת תרגישו פספוס…

כיתה י' : כשישבתי בשיעור אנגלית,הסתכלתי על הילדה שישבה לידי.היא היתה מכנה אותנו כ"החברים הכי טובים".בהיתי בשיער שלה,הארוך והחלק כמשי,והתפללתי שהיא תהיה שלי.אבל אני יודע שהיא לא הרגישה אותו הדבר כמוני.אחרי השיעור,היא באה אלי וביקשה ממני את המכתבים שהיא השאירה אצלי בבית יום קודם.הבאתי לה את המכתבים,היא אמרה "תודה"והביאה לי נשיקה על הלחי.אני רוצה להגיד לה,אני רוצה שהיא תדע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהב אותה,אבל אני מתבייש להגיד לה ואני לא יודע למה.

כיתה יא' : הפלאפון צלצל,בצד השני זאת היתה היא.היא היתה מלאת דמעות,מלמלה בבכי על איך שהחבר שלה שבר לה את הלב.היא ביקשה ממני לבוא לבית שלה כי היא לא רצתה להיות לבד,ואני באתי.כשישבתי שם לידה על הספה,בהיתי בעיניים הרכות שלה,והתפללתי שהיא תהיה שלי.אחרי שעתיים,סרט קומדיה אחד,ו3 שקיות צ'יפס,היא החליטה ללכת לישון.היא הסתכלה עלי,ואמרה "תודה"ונתנה לי נשיקה על הלחי.אני רוצה להגיד לה,אני רוצה שהיא תדע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהב אותה,אבל אני מתבייש להגיד לה ואני לא יודע למה.

כיתה יב' : ביום לפני הנשף היא באה אל הלוקר שלי."הדייט שלי חולה"היא אמרה,הוא לא הולך להגיע.לי לא היה דייט,ובכיתה ז' הבטחנו אחד לשני שאם לאף אחד מאיתנו לא יהיה בן זוג,אז אנחנו נלך ביחד רק בתור "החברים הכי טובים".אז זה מה שעשינו.באותו ערב אחרי שהכל נגמר,עמדתי מול הדלת של הבית שלה.הסתכלתי עליה שהיא חייכה אלי ובהתה בי עם העיניים הנוצצות שלה.אני רוצה שהיא תהיה שלי,אבל אני יודע שהיא לא הרגישה אותו הדבר כמוני.ואז היא אמרה "נהנתי מאוד,תודה"ונתנה לי נשיקה על הלחי.אני רוצה להגיד לה,אני רוצה שהיא תדע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהב אותה,אבל אני מתבייש להגיד לה ואני לא יודע למה.

סיום הלימודים : עבר יום,ואז שבוע,ואז חודש.לפני שהספקתי למצמץ,הגיע סיום השנה.אני הסתכלתי על הגוף המושלם שלה מרחף כמו מלאך על הבמה לקבל את תעודת הגמר שלה.אני רציתי שהיא תהיה שלי,אבל אני יודע שהיא לא הרגישה אותו הדבר כמוני.לפני שכולם הלכו הביתה,היא ניגשה אלי עם השמלה המהממת שלה ובכתה בעוד שאני מחבק אותה.ואז היא הרימה את הראש שלה מהכתף שלי ואמרה "אתה החבר הכי טוב שלי בעולם,תודה"ונתנה לי נשיקה על הלחי.אני רוצה לספר לה,אני רוצה שהיא תדע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהב אותה,אבל אני מתבייש להגיד לה ואני לא יודע למה.

לפני כמה שנים : עכשיו אני יושב על ספסל ליד חתונתה… כן , הילדה הזאת מתחתנת עכשיו.אני מסתכל עליה אומרת "אני מסכימה " ועוברת לחיות בחיים החדשים שלה,נשואה לאדם אחר.אני רציתי שהיא תהיה שלי,אבל אני יודע שהיא לא הרגישה אותו הדבר כמוני.אבל לפני שהיא נסעה עם בעלה,היא באה אלי ואמרה "אתה הגעת!"היא אמרה "תודה"ונתנה לי נשיקה על הלחי.אני רוצה להגיד לה,אני רוצה שהיא תדע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהב אותה,אבל אני מתבייש להגיד לה ואני לא יודע למה.

הלוויה : שנים עברו,הסתכלתי למטה על המצבה של הילדה שהיתה ה"חברה הכי טובה"שלי.בדרשה הם הקריאו חלק מהיומן שלה שהיא כתבה בשנים שהיא היתה בתיכון.זה מה שהיה כתוב שם:בהיתי בו,התפללתי שהוא היה שלי.אבל אני יודעת שהוא לא הרגיש אותו הדבר כמוני.אני רוצה להגיד לו,אני רוצה שהוא ידע שאני לא רוצה שנהיה רק חברים.אני אוהבת אותו,אבל אני מתביישת להגיד לו ואני לא יודעת למה.אני התפללתי שהוא יגיד לי "אני אוהב אותך!"

"גם אני מתפלל שהייתי אומר לה את זה."כך חשבתי לעצמי והתחלתי לבכות.