מה שקורה בליל ירח מלא- פרק 5

נקודת מבט של *ג'ייק*
בכל כוחי, הטחתי את סם בקירות שוב ושוב.
מראות הזוועה מרצדות בראשי וקורעות את כל שאריות השליטה שלי.
ראשו של סם דימם, הנחתי את סם על הרצפה וגופי נרעד, השתנתי חזרה.
הסתכלתי על פניו של סם וראיתי את עיניו פקוחות, ללא מצמוץ. חזו לא עלה וירד ונחיריו לא התרחבו.
הרגתי אותו.
נקודת מבט של *סם*
ג'ייק תפס אותי, טלטל אותי, נגס בכתפי.
ואז, ראיתי את הקיר מתקרב, וידעתי, שבכל שהקיר מתקרב כך גם המוות שלי.
כל חיי ריצדו לנגד עיני.
אמא שלי, יולדת אותי, בקן פרח, ושמחה, קולות של צחוק.
בגן, ילד שמן דוחף לי חול לפה.
זואי, שנשמה על עורי בפעם הראשונה.
המדריך שלי, שאמר לי שאני גרים.
גופי הוטח בקיר. זה נגמר. גופי הטלטל ונשמתי עזבה.
אני עובר לעולם הבא, חסר כאב, במנוחה.
נקודת מבט של *ג'ייק*
גררתי כמה חברי להקה זאביים וכמה יצורים נוספים שהיו על סף מוות, את כל השאר ניסיתי להציל אבל חלקם מתו, ממראות הזוועה.
פעם ראשונה שהרגתי משהו בכוונה.
העברתי את כל מי שהצלחתי להציל לידיו של בק ורודי, רופא הלהקה.
רצתי משם עמוק לתוך היער, כדי לטבוע ביגוני לבד.
הרחתי משהו מוכר בתוך היער, משהו אפל וטחוב.
ערפד.
פסעתי בשקט לתוך קרחת היער וראיתי את זואי, מתמזמזת עם ערפד.
אוי, נו, זואי!
"אחחמ…"
"אוי, ג'ייק! כמה מזה ראית?"
"כמה שניות. היה יותר גרוע מזה?"
"אממ.."
הפנתי את מבטי על הערפד עם השיער השחור. בגדיו הריחו חדשים.
"ומי זה?"
"בונז." הוא לחש את שמו לתוך היער.
"טוב, אז אני ג'ייק. ואני אדם זאב. אני הולך להרוג אותך בקרוב, אז כדי שתעיף את התחת הערפדי שלך מפה." אמרתי באדישות.
"אוקיי, עצבני'קי. ביי זואי, נתראה במזמוז הבא."
זואי השתנקה.
"סם מת, רק שתדעי." פסעתי חזרה לתוך היער ועצמתי את עיני, נותן לחושי להוביל אותי.