הקללה-פרק 44
סיליה ידעה כי יש דרך מסוימת להחזיר את ניקול לחיים.
היא הופיעה בחדרה של קירה.
"מה מעשייך כאן,אחותי?!"נבהלה קירה.
"באתי להציע לך הצעה.."חייכה אליה סיליה חיוך שטני.
"מה רצונך?"שאלה קירה.
"יש דרך להשיב את ניקול לחיים."ענתה סיליה.
"שוב את והתחבולות והמזימיות שלך!"קראה קירה.
"בכדי להציל אותה ולהשיב אותה לחיים מייקל ייצטרך להרוג אותי.."אמרה סיליה.
"אין לו סיכוי נגדך..הרי את תהרגי אותו!שאלה קירה,מצטמררת.
"זה המחיר שעליו לשלם.או הנערה, או החיים שלו."אמרה סיליה.ונעלמה.
קירה דיברה עם מייקל בנוגע להשבת חייה של אהובתו.
"אני מסכים."ענה מייקל,ללא היסוס.
"היא תהפוך אותך לאבן,אתה תמות!"היא אמרה.."היא רוצה את החיים שלך,תמורת חייה של ניקול."
"אין ויכוח.."אמר מייקל נחוש,מביט בטבעת הנישואין שעל אצבעו.."אני הולך להלחם בה!"
"מייקל,אני לא רוצה להיות זו שתבכה מול המצבה שלך!"קראה קירה,רודפת אחריו.."סיליה היא רבת עוצמה!"
מייקל הגיע לטירתה של קירה,זועם.
הוא נעמד מולה מתחיל להלחם בה,עם חרב שלופה,משתמש נגדה בכוחו המיסטי.
הזרמים ששלח בה הצליחו להעיף אותה חזק,אך היא קמה..עומדת מולו,מהפנטת אותו,הפנוט קל בכדי שלא יוכל לזוז.כשלפתע שלחה יד לחזהו.
"הו,כן..אמרה, חשה בהלמות ליבו,שסער בקרבו כשהוא מביט בה בעיניים מלאות זעם,"כמו שחשבתי: הלמות ליבו,של גבר מאוהב."
"זהו יומך האחרון,סיליה!"הכריז בפניה.
"יותר נכון,יומך האחרון."אמרה בפניו.
"מה את רוצה?"הוא שאל.
"שתמות."קראה,"אני רוצה שליבך,יפסיק לפעום."
סיליה הכניסה את ידה לתוך חזהו של מייקל כשהיא אוחזת בלב שלו.ועקרה אותו מתוכו,כשזרם דם פורץ מחזהו.סיליה אחזה בלב המדמם של מייקל.מייקל הביט בה,כשנשימותיו אט אט,פוסקות.הוא חש כאב עז בחזה.ליבו הפסיק לפעום,והפך לאבן.וגם הוא.סיליה הניחה את לב האבן על מעמד של פסל,רחוק מהפסל של מייקל.הוא ישוב לחיים רק כאשר תיגע בו אהבת האמת שלו.
חייו,זה עתה נלקחו ממנו.בעוד,בקברה של ניקול,החלו חיים.אור חזק בקע מבפנים.היא שבה אל החיים.כשהיא אינה יודעת כי,אהובה,מת.
"מה עשית??!"הופיעה קירה.."מדוע היית צריכה להרוג אותו?!"
"הוא אינו מת.חייו הוקפאו."ענתה סיליה,"ברגע שאמחוץ את ליבו,הוא כן ימות."
היא הגיעה לביתה,כשקירה חיכתה לה שם.
"את חיה!"קראה מחבקת אותה.
"איפה מייקל?"היא ציפתה לראות אותו.
קירה הביטה בה בארשת פנים,עצובה.מנסה לשמור על קור רוח.
עדיין מעכלת את מעשיה האכזריים של אחותה.
"קירה?"פנתה אליה,"את יודעת משהו ומסתירה ממני."
"מייקל.."החלה לומר.
"מה עם מייקל?"שאלה ניקול,מפוחדת.פוחדת שקרה לו משהו נורא.
"סיליה,היא.."החלה לומר.
"מה עוללה המכשפה האכזרית הזו הפעם??"קראה ניקול.
"מייקל איננו,ניקול."אמרה קירה.
"הוא..מת??"קראה ניקול..
"סיליה עקרה לו את הלב.והפכה אותו לאבן.כל עוד ליבו עשוי אבן,וגופו של מייקל פסל.הוא בסדר.הוא חי,אך חייו הוקפאו.ברגע שסיליה תמוסס את ליבו לאפר,הוא ימות."אמרה קירה.
"מה נעשה?"שאלה ניקול.
"המפתח להצלת חייו הוא לשחרר את מייקל מהכישוף האכזרי הזה ולהרוג את סיליה.ורק לו יש את הכוח להרוג אותה."אמרה לה קירה.
"ואם היא תצליח לגבור עליו,היא תהרוג אותו!"קראה ניקול.
כשמייד לאחר מיכן הן תכננו תוכניות קרב נגד סיליה המרשעת.
תגובות (1)
דירגתי את הסיפור המקסים שלך בדירוג מס. 5 את כותבת ממש ממש יפה תמשיכי אנג'ל באהבה בקי ♥♥♥