חלומות איש העש- הרגשות שאחריי part 1 עברית

התעוררתי, חושבת על מה שחלמתי. העיניים האדומות הגדולות כפנסים, גופו האנושי המוזר הלבוש במעיל שחור ארוך, והכובע שהונח על ראשו באלכסון, בעיקום. "את מה באמת רוצה, ילדה? מה את באמת רוצהההה?" זה לחש לי כשהתעוררתי.
הילד הזה…
הילד הזה, הוא נראה כל-כך מפוחד- כאילו היצור עקב אחריו גם. כאילו הוא מכיר אותי, הוא תפס אותי וניסה לברוח בזמן שהצללית השחורה התקרבה יותר ויותר. אך לא יכולתי לזוז- התרגשתי קפואה. התרגשתי שאני נותנת לעצמי ללכת,
נתתי לעצמי ללכת,
נתתי לעצמי ללכת.
ידעתי שזה ייקח אותי לראות את המוות, להיפגש איתו. הילד המוזר ניסה לקחת אותי משם ולברוח, הוא אמר לי "אני לא אתן לך ללכת, לא אתן לך למות סתם ככה! בואי כבר!" ונראה רציני. אני הרגשתי את פעימות ליבו המתחזקות כל רגע. הרגשתי את פעימות ליבו למרות שלא היה קרוב כל-כך. פתאום הוא נעלם, משאיר אחריו עשן מוזר. הרגשתי אהובה, שדואגים לי, והרגשתי אהבה אליו.
ראיתי את עיני היצור- שתי עיניים אדומות וגדולות המתקרבות אליי, צופות אך ורק בי ומתקרבות יותר ויותר. פתחתי את ידיי לרוחב בשמחה וחייכתי, רציתי שהוא ייקח אותי. ייקח אותי מהחיים ואל תוך המוות. לאחר-מכן, התעוררתי והזלתי דמעה. פניי היו לחות והרגשתי שבכיתי הרבה זמן, שבכיתי בזמן החלום, למרות שבחלום חייכתי וצחקתי. שמעתי את הלחישה שוב:" מה את באמת רוצה, ילדה? מה את באמת רוצהההה?". הלחישה רדפה אותי במשך שעה או יותר. הקול נשמע חלש, צרוד, אך שמעתי קול ברור. זה היה נשמע שהוא הכריח אותי, אך לקחתי את זה ברצינות. כשסיפרתי לחברות שלי, הן שאלו אותי אם אני אמיתית, לא עניתי.
התעוררתי, הבחנתי במה שעשיתי בכך שראיתי את הסרט הזה, ביום שישי ה-13, יום שכעת אני מאמינה בכוחותיו.