אלינור
סורי שזה קצר חוסר זמן ומנוחה= הפרק הזה

רק ידידים- פרק 14

אלינור 21/09/2012 1011 צפיות 11 תגובות
סורי שזה קצר חוסר זמן ומנוחה= הפרק הזה

אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק עבר חודש יואו איזה הלם אני ממש מצטערת מקווה שתאהבו את הפרק אם עדיין יש קוראים בכלל…. טוב לא חשבתי שלעלות כיתה זה אומר להיות יותר עסוקה מישהו צריך לרשום את זה איפשהו טוב אני סוטה מהעניין….. הינה פרק 14 מקווה שתאהבו

"מעכשיו רק מסיבות קריוקי" אמרה דבון והצטרפה אליי, אחרי שקצת נרגענו. התחלנו לאכול אני ודבון החלפנו מבטים וצחקקנו, הבנים הסתכלו עלינו, הם בטח חושבים שכבר הפסקתי לצחוק על הסרטון אז זהו שלא. "מלאני ראיתי שנעלמת מהר" אמר קליי, "כן, אני שתיתי משהו שלא עשה לי טוב" אמרתי והמשכתי לצחוק עם דבון. ראיתי את מבטו של דילן מתעוות מעט אך תוך מספר שניות חזר לצורתו הקודמת. לא ידעתי אם לשמוח או לכעוס מעצם העובדה שזה נראה כאילו דילן מקנא, אני מעדיפה לשמוח דילן הוא פשוט הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הוא גורם לי להיות שמחה להרגיש שפויה נורמלית חסרת פגמים למרות שאני יודעת שאני מלאה בהם הוא המגן שלי הוא חטף את ליבי וכרגע הלב שלי בבעלותו. הוא עשה את הצעד הראשון ונתן את ליבו זה הדבר היחיד שיכול להפוך את היחסים למאוזנים, אני מביאה איתי את כל הבעיות שבעולם, והוא הוא פשוט מרגיע אותי הוא שוטף את הידיים אשר מלאות בדם הוא מחכה עד שאהיה רגועה שאנשום בצורה סדירה. הוא ההוכחה שיש לי מזל אם לא היה לי לא הייתי מתאהבת בו.

"טוב, היה ממש כיף נתראה פעם הבאה" הכריז קליי הייתי כל כך עסוקה כל כך במחשבות אהבה שבכלל לא שמתי לב שהמפגש נגמר חיבקתי את דבון, ונופפתי לשלום לכיוונו של קליי. אני ודילן נכנסו לרכב כאשר יד אחת שלו על ההגה והיד השניה כרגיל בידי. החמימות שלו החיוך שלו העיניים שלו ההרגשה שמסבבו הריח שלו גרמו לי להתמכר אליו אך איני יודעת אם הוא בכלל יכול לסבול אותו מאז שהצהיר שיש לו רגשות כלפיי גרמתי לו רק שיגועים התנשקתי עם החבר הכי טוב שלו הוא בעצם נישק למה כריס כל כך דפוק לפעמים. אני החברה המשוגעת שחותכת את עצמה לא נראה לי שזה הדבר הכי מושך בעולם, והוא ניסה לספק לי נחמה עם העובדה שהוא עשה זאת בעצמו. אני מרגישה מעט נצלנית שיחקתי בליבו בהתחלה גרמתי לו להרגיש מבולבל. ועכשיו אני אוהבת אותו אני מכורה להרגשה שהוא מעניק לי אני לא יודעת אם איי פעם ארגיש כאילו אני מספקת לו את אותה ההרגשה.

"הגענו" אמר דילן וניתק אותי מכל המחשבות שרצו בראשי, "תודה רבה לך דילן" אמרתי בקול שקט. "מל, אני רק הסעתי לבית עשיתי את זה מלא פעמים" אמר דילן. "פשוט תודה על הכול" אמרתי ונשקתי על שפתיו אחיזת הידיים שלנו התהדקה. נשיקותיו היו סמים שיחררו בגופי הרגשה טובה. התנתקנו.
"להתראות" אמר דילן ופתח את דלתי, "להיתראות" אמר דילן פסעתי מחוץ למכונית ופתחתי את דלת ביתי יכולתי לשמוע את את מכוניתו של דילן מתרחקת.

נכנסתי לתוך הבית הורי צועקים אחד על השני בקולי קולות, הדמעות עלו בעיניי תוך מספר שניות. נכון, רציתי לשקר שלא מעניין אותי אך לא יכולתי, הנפש שלי נדקרת עם כל צעקה הדבר שלמדתי הכי טוב בחיי זה להימלט, בדיוק מה שהלכתי לעשות. רצתי לחדרי הורי אפילו לא שמעו אותי

ארזתי תיק במהירות ויצאתי דרך החלון לא בחירה הכי טובה היו לי מספר פציעות אך זה לא עיניין אותי. הייתי חייבת לברוח אחריי המקרה עם כריס לא אשקר אני לא מרגישה בטוחה בסביבתו, הגעתי לקיר הגרפיטי בהיתי בשלד עם הרובה בהיתי בו אורכות זה הדבר האחרון שנותר לי לעשות

-לאחר מספר שעות-

לאחר הבהייה בגרפיטי, מצאתי את עצמי בבית הקברות לצערי לא כמתה אלה כגוש בשר ודם חי ובועט. 'מלאני' דמיינתי את קולו של דילן צורח לכיווני. זה לא עניין אותי אתמול נשברתי חזרתי לחתוך את עצמי, נראה לי שהפעם חתכתי את עצמי עמוק מידי אני עדיין מדממת מצאתי נחמה בעודה שהחתך ממש קטן. "מלאני" שמעתי את קולו של דילן והסתכלתי למעלה, לא דמיינתי את קולו הוא היה שם עינייו אדומות, הוא בכה. בגללי. לא יכולתי להאמין הוא חיבק בחוזקה ואמר "שלא תעזי לעשות את זה שוב את שומעת אותי לא ישנתי כל הלילה אחרי שלא ענית לי לטלפון אחרי שהתקשרתי איזה 20 פעמים שלא תעזי" יכולתי לשמוע את קולו נשבר. "רק רגע" אמר במהירות הוא ניהל שיחה קצרה הוא אמר רק זוג מילים 'מצאתי אותה' הבנתי שזה כריס ההורים שלי הם האחרונים שישימו לב. הוא הסתכל על היד שלי שהפכה אדומה מכל הדם. "מלאני, מה עשית לעצמך?" אמר דילן, "נשברתי, התרסקתי לא יכולתי?"אמרתי תוך כדי שאני ממררת בבכי "טוב בואי אני צריך לקחת אותך לבית החולים" אמר דילן ואחז ביד השנייה שלי. בנסיעה לבית החולים שמתי לב עד כמה הוא דואג לי כמה אכפת לו הוא חיפש אותי הוא לא ישן הוא הפך הכול רק כדי למצוא אותי
ואני


תגובות (11)

יאא אייזה מוושלם , סיפוור מוושלם !!!
רק עכשיו קראתי אותוו , והווו אני ראשוונה !

22/09/2012 03:42

ברוכה השבה עם סיפור מדהים אהבתי מאד מאד ומקוה כי תמשיכי בקרוב תודה ממני בקי ♥

22/09/2012 07:13

זה מדהים!

22/09/2012 10:23

תודה רבה לכולכן אני לא מאמינה שעדיין יש קוראים אחרי ההיעלמות שלי ♥♥♥ =]

22/09/2012 10:34

הייי!!
שלום גם לך..
לאן נעלמת?!
תמשיכיי מהר תסיפור!!!

22/09/2012 10:39

לינורי התגעגעתי שנים לא רשמתי לך דברים מפגרים בתגובות אני מקווה שאני יצליח לחזור לכתוב

22/09/2012 10:40

חחח :))

22/09/2012 10:42

אני מאושרת!מאושרת!מאושרת!שהמשכת!!!!
ועצובה כי היא חתכה את עצמה,שוב:(
דילן כל כך מתוק!!!!
את חייבת להמשיך במהירות!
חחחח,גם אני כיתה י' עכשיו,אבל אני מנסה לפנות זמן כדיי לכתוב…כדאי שגם את!
נכון שאת לא רוצה שאני אשגע אותך עם החפירות שלי?
יופי,אז תמשיכי!!!
התגעגעתי!לוב יו:)

22/09/2012 13:41

ייאי שתינו כיתה י' [כיף וירטואלי]
אני ממש רציתי להמשיך אבל העומס הבלתי יתואר שנחת עליי היה פשוט יותר עצום ממה שהיה מתוכנן בראש שלי אני לא מאמינה בכלל שמצאתי מפלט של מספר דקות שנתן לי לכתוב את הפרק הזה החפירות שלך הם החפירות הכי מקסימות בארץ
לוב יו טו ♥♥♥

22/09/2012 14:27

מעריכה מאד מאד כי מצאת לך זמן קצרצר לכתוב לנו את הסיפור כל הכבוד ועכשיו להתרכז בלימודים בהצלחה ממני בקי ♥

22/09/2012 15:33

תודה רבה לך בקי על התגובה המקסימה שלך ♥♥♥

22/09/2012 23:51
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך