אני מאד ישמח אם תגיבו כי השקעתי בסיפור הזה הרבה!!!!
אם תאהבו אני יעלה עוד פרקים

חיים מנקודת מבט אחרת-הקדמה+פרק 1

21/09/2012 792 צפיות 5 תגובות
אני מאד ישמח אם תגיבו כי השקעתי בסיפור הזה הרבה!!!!
אם תאהבו אני יעלה עוד פרקים

הקדמה
חשבתם פעם איך זה לחיות כשאף אחד לא אוהב אותכם?
חשבתם איך זה להרגיש בדידות כל החיים?
ככה נראו החיים שלי,
לפחות עד שהיא נכנסה אליהם.

פרק 1
לפעמים אני מרגיש שלא הייתי צריך להיוולד.
למה?אם אף אחד ממילא לא אוהב אותי,לאף אחד לא אכפת ממני.
זה מבאס,מאד מבאס.
ובמיוחד עכשיו אחרי התאונה הזאת הם בכלל לא רוצים אותי,האנשים שקוראים לעצמם ההורים שלי.

פלאשבק-
יצאתי מהבית להתאוורר לשכוח קצת מההורים שלי.
רציתי לשחרר את כל מה שהרגשתי.
הלכתי בלי לשים לב לסביבה.
עד שמשהו פגע בי,נפלתי על המדרכה וכשהתעוררתי כבר הייתי בבית חולים.
התעוררתי ומסביבי הכל לבן.
לא הצלחתי לפתוח את העיניים וניסיתי שוב ושוב עד ששמעתי את אמא שלי מדברת עם הרופא כנראה שהסביר לה מה מצבי.
ניסיתי להקשיב בכל כוחי וזה מה ששמעתי.
"גברתי ,התאונה פגעה בבנך כך שהוא לא יוכל לראות יותר,ובמילה אחת:הוא עיוור".
"טוב דוקטור אני יבוא עוד מעט" אמא אמרה,מזייפת דמעות.
ידעתי שעכשיו היא בטוח לא צריכה אותי,בטח תמצא איזה מטפל או מטפלת שיטפלו בי ותגמור את הקשר איתי.
עוד לא התחלתי לקלוט שבעצם אני לא יוכל לראות יותר.
אני רק בן 20 ומעכשיו עד המוות החיים שלי יהיו מנקודת מבט אחרת-נקודת מבט של עיוור.
סוף פלאשבק.

אומרים שאצל זוג אוהבים כשלאחד קורה משהו השני מרגיש.
בשבוע האחרון אני מרגישה מועקה נוראית.
אין לי מושג מה קורה לי אבל זה לא מרגיש טוב כל כך.
אני דניאל ואני בת 19.
ההורים שלי מתו כשהייתי קטנה ומאז אני מסתדרת לבד.
עכשיו שנה אחרי שסיימתי לימודים אני עדיין מחפשת עבודה.
אבל לא ידעתי שחיפושיי יגמרו מהר כל כך.
שמעתי שאישה עשירה מחפשת מטפלת לבן שלה,היא מבטיחה בית לגור בו יחד עם בנה ומשכורת טובה.
החלטתי לנסות והתקשרתי אליה.
היא סיפרה שבנה עיוור אבל זה היה די מוזר כי כשהיא דיברה על בנה היא נשמעה כאילו היא מדברת על מחלה ולא על בנה האהוב.
זה נראה כאילו לא באמת אכפת לה ממנו.
בכל זאת הסכמתי,לא יודעת בדיוק למה פשוט הרגשתי שאני לא יכולה להשאיר את ליאם לבד.

אחרי כמה בדיקות שיגרתיות שחררו אותי הביתה.
אמא שלי הסיעה אותי.
הגענו לבית ואמא שלי פתחה את הדלת,נתנה לי מפתח ביד והלכה.
ברגע הזה ידעתי שאני הולך לגור לבד ושלא אכפת לה ממני,היא פשוט לא צריכה אותי יותר.
כעבור כמה דקות בזמן שאני יושב על הספה שמעתי דפיקה בדלת.
לאט לאט,נעזר בחפצים שהיו פזורים בבית,הגעתי לדלת והצלחתי לפתוח אותה.
"היי" שמעתי קול חלש אומר לי.זה היה קול של בחורה.
כנראה המטפלת שאמא שכרה לי.

מקווה שאהבתם!


תגובות (5)

סיפור מאוד יפה ומרגיש אמיתי
תעלי עוד פרקים :)

21/09/2012 22:46

עוד פרקים תמשיכי
רק תאריכי

22/09/2012 01:49

היי שלי היקרה ברוכה המצטרפת לאתר "סיפורים" אהבתי את הכתיבה שלך ועלייך להמשיך ולפתח את הרעיון של הסיפור שלך ממני בקי ♥♥♥

22/09/2012 02:18

תמשיכי!!! עוד פרקים!!

22/09/2012 06:39

תודה על התגובות
אני מעלה עוד פרק

22/09/2012 23:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך